אחים לנשק – חלק ב'
לתחילת הכתבה : אחים לנשק – חלק א' ניסיתי לחשוב אחר כך מה ההבדל. למה בחנות הרגשתי זלזול ודחייה ובשטח
לתחילת הכתבה : אחים לנשק – חלק א' ניסיתי לחשוב אחר כך מה ההבדל. למה בחנות הרגשתי זלזול ודחייה ובשטח
לא אשכח את היום הנורא הזה שהבנתי שזהו זה – אתה כבר לא מגניב. גם לא מאגניב. אפילו לא מעניין
המלבי"ם בביאורו על ספר תהילים מסביר את ההבדל בין להיות מאושר ללהיות מוצלח מבחינה פנימית. הוא מסביר שהשלמות שהאדם מרגיש
[videofile]http://levhadvarim.com/stream/ran2007a.wmv[/videofile]
מסופר שפעם רבי נחמן דיבר עם רבי נתן על שמחה בעבודת השם, ואמר לו שרוב היום אנחנו צריכים להיות בשמחה,
יש אור שהוא מעל האור. יש עומק שהוא עמוק מכל העמקים. יש תקווה שהיא מעבר לכל הגיון. תקווה שלא קשורה
כל עוד שאני בערפל, קשה לי לבחור. כי כל עוד שאני בערפל אני מרגיש ש"בסך הכל הכל טוב" ואז אני
עוד פעם מגיע הזמן הזה בשנה. שלושת השבועות. בין המיצרים. תשעה באב. עוד פעם החורבן הזה. עוד פעם תחושת הכהות
הילד הפנימי משתולל. צריך להתקיף חזרה. אסור לשתוק. אסור לוותר להם. איך הם מעיזים? הם לא מבינים מי אני? תן
תגובות