מובא בדברי רבינו הקדוש שישנן שתי בחינות: בחינת כסדר ובחינת שלא כסדר.

בחינת כסדר קשורה לאדם, קשורה לחכמה ובחינת שלא כסדר קשורה לחוה, קשורה לספירת המלכות. הבעיה היא הניתוק בין חוה לאדם, הניתוק של המלכות מהחכמה. כשיש הפרדה, כשיש ניתוק – שם שורש הפורענות. המלכות אומרת – אנא אמלוך. אני אהיה המלך! ואז הכל מתחיל להתפרק.. אומר רבינו שכשאדם רואה שהדברים לא הולכים לו כסדר – סימן שיש בו גאוה. מהי אותה הגאוה? אותה גאוה אותה גאות ותחושת גדולה קשורים לניתוק הזה. הניתוק הזה, הגדלות הזאת היא שורש לכל העבירות.

אז מה הוא אמור לעשות? איך "להפטר" מהבחינת שלא כסדר הזאת? התשובה היא לא להפטר ממנה! אלא לחבר אותה. לא להתעלם ולדלג מעל אלא להכנס לתוך. על ידי העלאת המלכות לשרשה וחיבורה עם בחינת סדר, החזרת המלוכה לריבונו של עולם – אנחנו מחברים את שלא כסדר לכסדר ואז הבחינה שלא כסדר מתכללת בתוך הבחינה כסדר ולא מפריעה לאדם.

כשאדם מבין שהכל מהשם יתברך, שהשם יתברך מולך בעולם לא רק בהנהגה כללית אלא בהנהגה פרטית ובהשגחה פרטית לגמרי, והכל לטובתו של האדם – הוא מבין שגם בחינת שלא כסדר היא בעצם.. בסדר.

למדנו את זה היום בכולל של לב הדברים במודיעין – לחצו לשיעור הוידאו

אחרי השיעור בא אלי ידידי יעקב ירבלום ואמר לי חידוש נפלא! אתה יודע למה גם אחרי שמעלים את הדברים לשורשם – גם אחרי שאתה ממליך את השם יתברך נשארת מידת שלא כסדר? נו, נשמע, אמרתי לו בחיוך. אז ככה, אם האדם הולך וממליך את השם יתברך ואז הכל נפתר ומסתדר לו טוב והכל הוא כסדר אז זה שוב פעם אנא אמלוך! זה שוב פעם הכל בשביל שהקב"ה יעשה מה שאני רוצה. זה לא ביטול בכלל… זה רק כניעה רגעית כדי לקבל את כל המאווים שלי. אבל אם גם אחרי שאתה ממליך את השם אתה יכול לקבל את שלא כסדר – האוטובוס עדיין לא בא בזמן, אשתך עדיין צועקת עלייך ואתה מקבל את זה כחלק מהסדר, גם אם הוא מתנגד לרצונות שלך – אז באמת המלכת את המלך!

שנזכה להעלות את שלא כסדר לסדר ולהבין שהכל בעצם.. בסדר! 🙂