מביא בספר מאור עינים על פרשת ויקרא :
"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד וגו' ויש להבין שמתחלה סתם ויקרא ולא פירש מי קרא ואחר כך פירש וידבר ה' אליו, הנה הענין הוא שהשם יתברך הוציאנו ממצרים ונתן לנו תיכף מצות פסח ומילה ואחר כך קרע לנו את הים ואחר כך הוליכנו במדבר בעמוד ענן יומם ובעמוד אש לילה ואחר כך נתן לנו את התורה ואחר כך צוה לעשות משכן כאמור (שמות כ"ה, ח') ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר כו' כמשל מי שהיה מעולם במקום חושך ולא ראה אור מימיו אם היו מוציאין אותו פתאום לאויר העולם לא היה יכול לסבול האור ולכן צריך להראות לו בהדרגה שמתחלה עושין לו סדק קטן שיכול לראות משם מעט אור ואחר כך מרחיבין לו הסדק עד שנעשה חלון ואחר כך מוציאין אותו לאויר העולם ומראין לו האור כך ישראל במצרים היו משוקעים בנ' שערי טומאה ואלו היה מראה להם תיכף זיו שכינתו לא היו יכולין לסבול לכן הוצרכו לכל הדרגות הנ"ל ועיקר התכלית היה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם וגו':"

זאת אומרת שהשם יתברך בגדול חסדיו ורחמיו פותח לנו צוהר קמעה קמעה, מוסיף אורה לעם ישראל מיציאתם ממצרים ולא בבת אחת. על ידי כך האדם לא מגיע למצב של ריבוי אור אלא לומד ומתחבר עוד ועוד. במשל אפשר להגיד שזה דומה לצוללנים שלא יורדים לעומק או עולים חזרה לפני השטח בבת אחת אלא משווים לחצים ועולים או יורדים בהדרגה.

ממשיך המאור עינים:"הנה אמרו רז"ל המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך וקא מפרש בגמרא אפילו בשעה שהם פורשין לעבירה יהיו צרכיהם גלוים לפניך הענין הוא שהבורא ברוך הוא מצומצם אצל כל אחד מישראל ואפילו אצל רשע גדול יש אצלו עדיין הבורא יתברך והראיה שלכל רשע באים לו הרהורים תשובה דהיינו שהקודשא בריך הוא קורא אותו בעצמו ואומר שוב אלי רק שאינו מבין שהשם יתברך קורא אותו:"

מכן אפשר להבין שלא משנה באיזה מצב אתה, לא משנה באיזה הסתרה או ריחוק – תמיד השם קורא אלייך, בחינת "ויקרא" תמיד יש קריאה, גם אם אתה לא מזהה אותה גם אם אתה לא יודע מה מקורה, למעשה המקור הוא תמיד השם יתברך שמרחם עלייך ורוצה להחזיר אותך אליו.

"וזהו ויקרא אל משה כתיב אל"ף זעירא דהיינו שהשם יתברך שהוא אלופו של עולם הוא מצומצם אצל כל אחד מישראל וקורא אותו לשוב דהיינו הרהורי תשובה שבאים לו רק מפני שאינו מבין שזה קורא אותו השם יתברך ב"ה לכן כתיב ויקרא סתם. אבל כשמבין שזה קורא אותו השם יתברך לשוב מדרכו הרעה והוא משיב עצמו אל הבורא יתברך אז אחר כך וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר דהיינו כשבא לעשות איזה עבירה והקודשא בריך הוא מונע אותו על ידי איזה סיבה שלא יוכל לעשות העבירה הרי הוא כמו שמדבר אליו שובה אלי עד מתי תלך אחר הבליך וזהו שאמרו רז"ל מתפלל תפלה קצרה לקצר הקליפות הושע השם את עמך את וכו' אפילו בשעה שהם פורשים לעבירה כו' וזהו שאמרו רז"ל תפשו הקודשא בריך הוא לירבעם חזור בך היינו בשעה שהיה בוגד שהיה עומד ומקריב לעבודה זרה והוכיח אותו הנביא ורצה לשלוח יד בו ותיבש ידו ולא יהיה יכול לעבוד עבודה זרה והיינו כמו שאמר הקודשא בריך הוא חזור בך דהיינו במה שמנע ממנו כו':"