בסולם יעקב אנחנו פוגשים מלאכים יורדים ועולים. יש המסבירים שהמלאכים העולים ויורדים הם בעצם אנחנו או כוחות רוחניים שבנו, כוחות של עלייה רוחנית והתקדמות וכוחות של ירידה ותקיעות. בחלומו של יעקב אבינו המלאכים יורדים ועולים – כמו שרבי נחמן מדבר על בחינות עייל ונפיק, בחינות רצוא ושוב – שהאדם עולה ויורד, וצריך לקבל את זה. אם תקבל את זה – יהיה לך הרבה יותר קל לחוות את התנודתיות הזאת. זהו מהלכה של הנפש בעולם הזה, עליה וירידה. אם תבין ותקבל את זה – פחות תבהל בירידה הבאה ופחות תהיה בהיי או אופוריה מוגזמת מהעליה הבאה. ככה אפשר להתחזק בירידה ולא להשבר וגם לא להתקע בגאווה בעליה.

נקודה נוספת בסולם יעקב היא עצם הסולם. הסולם ככלי לעליה וירידה מסמל את הגבולות, אומנם אפשר לעלות בו למעלה ולמטה אבל יש לו גם גבולות ברורים ימינה ושמאלה. עצם זה שיש לו גבולות מכניס את העבודה שלנו לכלי, לגבול, לתיחום – כזה שמגן עלינו מנפילות. כשאדם מודע לסולם ושם לב היכן הוא מניח את הרגל או היד שלו – הוא לא יפול ויזכה להמשיך לעלות, גם אם הוא בירידה רגעית או רגשית.. אבל אם אדם מתעלם מהסולם ושם את ידיו ורגליו באויר – הנפילה מובטחת.

שנזכה לקבל את העליות והירידות, ולשים לב שאנחנו מניחים את רגלינו בזהירות על הסולם ולא מחוצה לו.