למה יש מחלוקת על צדיקים? למה יש קנאה ומחלוקות על גילוי אמת בעולם?
מובא בספר ערבות נחל (שיעורים מאת הרב אברהם יוורוביטש זצ״ל):
".. וסיבת הדבר שמתעורר קנאה כשמתגלה נקודת אמת בעולם, דבכל אדם יש טוב ורע, ומחמת היותו בעל נשמה ושכל רוחני חפץ הוא בתורה ובעבודה, אך מצד גופו הגשמי וישותו הוא חפץ בבצור מעמדו וספוק תאוותיו וכדומה, כלומר שמצד שיש לו נשמה הריהו חפץ לשמוע תורה מצדיקים, אך אותו חפץ הוא מצד הטוב שבו, מצד הנשמה וכנ"ל. אך אם באותה תורה יהיו דברים שיוכיחו אותו ויראו לו עד כמה הוא מגושם ורע, אזי יחפוץ לברוח מהצדיק שמגלה תורה זו ומדרכו, מכיוון שמראה לו עד כמה הוא רחוק מטוב ועד כמה הוא מגושם. וזוהי הקנאה שיורדת לעולם כשמתגלה תורה כזו, הוי אומר שהקנאה מחמת גלוי חסרונותיו הוא יכול להשתמש בה בדעת ועי"ז יתעלה ויתקדש בבחינת קנאת סופרים תרבה חכמה שמחמת הקנאה ישתדל להגיע לאותם מדרגות ולהשלים חסרונותיו, אך יכול להשתמש בקנאה לחרף ולגדף את אותו אדם שמקנא בו ולעורר עליו מחלוקת ולדבר עליו לשון הרע ורכילות וכו וכ'. והגורם לזה שעד היום חשב שהוא בעל מדרגה ועובד השם והנה בא אדם ואומר לו תראה עדיין לא התחלת לעבוד ולא הגעת לשום מדרגה בעבודת השם וכיוון שטבע האדם חפץ להשאר בגשמיות, ע"כ בקנאותו הוא מחרף ומגדף את אותו אדם ובורח מדבריו…
ומחמת זה חלקו על רבינו ז"ל שכל דרכו של רבינו ז"ל שהיה מגלה תורות שהיו מראים לכל אדם עד כמה יש לו להתקדם ועדין לא התחיל לעבוד. וזה גרם שחלקו עליו ורדפו אותו ועד היום חולקים עליו, כיוון שנח לברוח מדרכו החדשה שבה רואה האדם עד כמה הוא מגושם ומדומיין.
ג. וזה הסימן לתורת אמת, שחולקים על האומרה ויש לו שפיכות דמים מזה, שאותה תורה באה להפוך את הרע שבאדם לטוב, שעל ידי שמתגלה לו פחיתותו וחסרונותיו אזי הוא עובד לשנות את טבעו. והטבע זה בחינת הדם. כמו שכתוב הדם הוא הנפש. ועל כן כשרוצה האדם לשנות את טבעו צריך הוא לשפוך את דמו. ועל ידי זה יזכה שתכנס בו אותה תורה ותהפוך את טבעו ויושלמו חסרונותיו. ועל כן תיכף שמתגלה תורה כזו אזי נעשה שפיכות דמים לאומרה ולשומעי לקחו, כיוון שרק ע"י שפכות דמים זוכים שיתהפך טבעו. כמבואר בתורה ו' וזה המסופר שכשנתקרב ר' יידל לרבינו ז"ל שאל ר' יידל את רבז"ל שיראהו דרך בעבודת ה'. וענהו רבז"ל בלשון תמיהה לדעת בארץ דרכך, היינו מי שהוא עדיין משוקע בארציות גמור הוא רוצה לדעת דרך להתקרב להשי"ת, ולכאורה מדוע השפילו רבינו?! וכי לא יכל לומר לו תורה שיהא בה דרך בעבודת ה' כשאר כל הצדיקים. אלא שרבינו ז"ל כל דרכו היתה להשמיע תורות שמגלות לאדם את הנקודה הפנימית (הרעה) המסתתרת מאחורי העובד ה'. אך היא עדיין רעה. כדי שתמיד האדם יתחדש עד שימגר את הרע. וזהו שאומר רבינו ז"ל גם אין טוב להיות זקן, הן חסיד זקן והן צדיק זקן, זקן אין טוב כי צריך רק להתחדש בכל יום להתחיל בכל עת מחדש, שהאדם חושב בדעתו הרי אני עובד ה' כבר ארבעים שנה ואף אבותי היו צדיקים וכו' וכו' זוהי מחשבה פסולה, דבכל אדם אף שיהא עובד ה' גדול במעלה ,עדין יתכן שאחר כל זה חפץ הוא בכבוד ויש לו תאוות נעלמות, וכדו' וע"כ אף כשהזקין צריך הוא להתחדש ולא להיות זקן… ו' יידל זכה לקבל את הקנאה בדעת והתקרב לרבינו ז"ל." (מתוך ערבות נחל להרב אברהם יארוויטש זצ"ל)
לקראת הסוף הוא כותב גם: "..ועל כן אין מה להתווכח בנושא ברסלב, כיוון שבכל הויכוחים הם מחמת קינאה, ולא יצא מזה כלום, כיוון שכל השאלות שבוכוח הם לא בכדי לקבל תשובות אלא בכדי לברוח מהאמת הכואבת..."
רוצה לדעת עוד על הספר והמחבר. רשמח לעזרה