בארה"ב ידועה תוכנית הגנת העדים. אפילו אם אדם היה חלק מפשע נוראי  – אם הוא יעיד במשפט כנגד אותם אלו שעשו את הפשע, הוא יכול לקבל חנינה ולעבור למקום חדש עם זהות חדשה וחיים חדשים. כל העבר שלו מבחינה זאת נמחק והוא "נולד מחדש" במציאות החדשה שלו. בארה"ב הוא אפילו מקבל מספר זהות חדש.

ביום כיפור אנחנו מקבלים את הזכות למחוק את העבר ולהתחיל מהתחלה. הזכות הזאת תלויה בעיקר בעדות שלנו. כמו שאותו האדם שמביא עדות על הפושע – מקבל את תוכנית ההגנה על עדים, כך גם אנחנו כאשר אנחנו מודים ומתוודים על חטאינו ועל הקילקולים – מקבלים רוח חדשה, רוח של טהרה שמוחקת את כל העבר.

יש דעות בגמרא שעיצומו של יום מכפר ואפילו ללא תשובה. ואכן ליום הכיפורים בעצמו יש כח סגולי לכפר על פשעים. אבל דווקא באותו הזמן, בזמן הזה של החסדים והרחמים האינסופיים של הבורא יתברך – עלינו מוטלת העבודה לעשות את הצד שלנו – פשוט להודות ולהתוודות. לא להסתיר – והרי אין ממי להסתיר. לא להתעלם אלא להודות באמת ולהרגיש את הבושה והשפלות שלנו.

אומר רבי נתן בהלכות נשיאת כפים הלכה ה, יח: "כי כן צריכים, שדיקא בעת שהשם יתברך עוסק למחול פשעינו ולהעביר חרפתנו ובושתנו, אז דייקא אנו צריכין להתודות ולהתביש בעצמנו מאוד מאוד על עוצם פשעינו, ועל גודל חסדו שעושה עימנו באהבתו"

לא משנה מה עשינו – השם יתברך רוצה שנחזור אליו ומסכים למחול על הכל. זה דבר שמעורר את האדם מאוד. זה דבר שעוזר לנו גם בין אדם לחברו – אם הקב"ה מוחל לי על הכל, איך לא אמחל לחברי? ועוד יותר מזה – איך לא אמחל לעצמי? כמה פעמים אדם מסתובב עם הלקאה עצמית? לא מוותר ולא סולח לעצמו? על ידי זה שאנחנו מכירים ומתוודים על מה שעשינו – בפיך ובלבבך לעשותו. הלב שומע את הפה ומרגיש את הפער ורצון לתיקון. הרצון לשינוי. והשם יתברך משלים ומכפר בעדנו.

וזאת עיקר התשובה שלנו – והרי השיבנו השם אלייך ונשובה, חדש ימינו כקדם. אנחנו מבקשים שאתה תעזור לנו לעשות תשובה אבל החלק שלנו הוא להודות באמת. להיות אמיתיים, עם עצמנו ואיתך ולהודות. זה הכל.