במהלך חודש כסלו  – למעשה לקראת סופו נחוג את חג החנוכה. חג החנוכה הוא אחד החגים המיוחדים בכך שהוא למעשה כולו ימי חול. ימי חול רגילים לגמרי – שבערב של כל אחד מהם – מדליקים את נרות החנוכה ונכנסים למימד אחר, מתחברים לאור הרוחני, האור הגנוז וזאת כאמור דווקא בתוך החול.

האור כל כך גבוה בחנוכה שהוא יכול לרדת מאוד נמוך. הוא יכול להאיר בימים הרגילים. את החנוכיה נהוג להציב בין 3 ל 7 טפחים (בערך בין 30-70 סנטימטר) וזה תמוה מאוד! כתוב שלעולם לא ירדה שכינה מתחת ל10 טפחים. אז אם לא ירדה שכינה, יוצא שאין קדושה מתחת ל10 טפחים, מדוע שמים דווקא שם את החנוכיה?

אלא זה בדיוק העניין של חנוכה, להביא אור גדול כל כך שיוכל לרדת למקומות נמוכים כל כך. דווקא בחנוכה אנחנו מציבים את החנוכייה למטה מ10 טפחים (למעשה כיום גם מי שמניח את החנוכייה הרבה מעל 10 טפחים זה בסדר בדרך כלל). אנחנו כביכול מושכים את האור שיאיר מתחת לעשרה טפחים כדי להעלות אותנו ואת כל מי שצריך מהמקומות הנמוכים ביותר.