ראש חודש אדר משמיעים על השקלים. כתוב שעם ישראל הקדימו את שקליהם לשקליו של המן הרשע. הוא רצה בעזרת השקלים לשלוט בגורלם של היהודים ולחסלם ואילו הם מקדימים את השקלים לבית המקדש. מה הקשר?
ידוע מהמפרשים כי מצוות מחצית השקל – שהיא המצווה בה מדובר בפרשת שקלים – מצביעה על כך שכל אחד הוא חלקי, כל אחד הוא חצי. הראייה של מחצית השקל מאפשרת לנו לראות דרך החלקיות שלנו את האחדות הכללית. מתוך זה שאני מוכן לקבל את זה שאני חלקי, מתוך זה שאני מוכן לקבל את זה שאני צריך את חברי – אני יכול להאיר את אור האחדות בעם ישראל.
טענתו של המן היתה "יש עם אחד מפורד ומפוזר" ואילו הרפואה שאסתר מציעה היא "לך כנוס את היהודים". זאת אומרת כנגד טענת הפירוד של המן-עמלק (שהוא גימטריה ספק), יש את אור האחדות שמאירה אסתר המלכה בעם ישראל.
גם פרשת השקלים, מחצית השם מצביעים על האחדות והם הכנה לניצחון של פורים. הניצחון של פורים מושג על ידי ראייה אחדותית ולכן גם אפשר להבין את ההלכה כדברי השולחן ערוך: "חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" – חייב אדם להגיע למדרגה שבה הוא לא רואה את הנפרדות. הוא רואה את האחדות, הוא רואה את הנקודה העמוקה יותר בבריאה, נקודת אחדות ההפכים.
תגובות