פגשתי בנאדם מקסים לפני כמה ימים ושאלתי אותו מה נשמע, מה קורה איתו בחיים? הוא אמר שהוא מתנדנד. שהוא בבירורים מה קורה איתו. היה לו סימן שאלה בעיניים. זה קורה הרבה פעמים. אתה מתחיל להתקרב לטוב ואז אתה רואה כל כך הרבה משוכות, כל כך הרבה מכשולים. כל כך הרבה שאומר לך בפשטות – לא. עזוב את זה. תחזור אחורה. למה להמשיך להתחפר? עזוב, זה טוב. אבל זה לא בשבילך. זה קשה. זה מורכב.

הסתכלתי עליו. הוא היה נראה אדם מדהים. קצת קבור בתוך עצמו, קצת מוצף, תלוי על קרש קטן בזרם החיים האימתני. מפחד. חושש. איך להמשיך? איך להתגבר על המכשולים? יש לי כח בכלל? זה נראה יותר מידי. ניצוץ של הבנה ניצת בתוכי – הטעות היא שהוא מסתכל יותר מידי על מה צריך ועל החיצוני ומתעלם מהמנוע האדיר שיש לו בפנים. המנוע של הנשמה.

אמרתי לו – אתה יודע? עזוב אותך ממה שאתה רואה. אתה צריך להתחבר לטוב שלך. לטוב שנמצא עמוק בתוככך. אל תדאג עם מה שקורה מבחוץ. יהיה בסדר. רק תתיבר לעצמך. רק תאמין בעצמך. תאמין בטוב שלך. אל תוותר עליו. אתה תראה – דרך הטוב להמשך אל הטוב. זאת הדרך הישירה, הדרך הפנימית. עזוב את המכשולות לרגע, עזוב את כל מה שאתה כרגע מרגיש שהוא חיצוני לך. את תצלח גם את זה, בעזרת השם. אבל אל תקשיב לזה – אפילו לרגע אחד.

תקשיב לעצמך. תן ללב שלך להוביל אותך עמוק פנימה. אתה טוב. תאמין בזה. תראה את זה. ודרך הטוב להמשך אל הטוב. הוא ימשוך אותך לקדושה, לברכה, לשמחה.

הוא הסתכל ישר לתוך עיניי ואמר – תודה. חיוך קטן היה תלוי על שפתיו. עכשיו הוא מאמין. גם אם עוד רגע ישקע שוב לרגע קט הוא נגע בטוב שלו והוא יתחבר עוד ועוד, בעזרת השם.