קשה להאמין אבל אנחנו לא מאמינים. לא מאמינים שאנחנו באמת טובים. וגם מי שחושב שהוא כן מאמין שהוא טוב – בדרך כלל לא בדק לעומק. לא ירד לשורש. לא הסכים להתחבר לכאב של הילדות. כי בילדות אמרו לנו (כמעט תמיד, אם לא ההורים אז המורים ואם לא המורים אז החברים ואם לא החברים אז הסביבה באיזושהיא צורה) – אתה לא טוב.

זה ממש לא נכון. כי אתה טוב. אתה בעצם טוב. יש לך נשמה טהורה. הנשמה טהורה – אינסופית, כולה טוב צרוף. זאת אמת. ומה שמסביב הוא כבר הרבה פחות רלונטית.

אז אולי אתה לא רץ מאה מטר כמו קראל לואיס, ואולי אתה לא יודע ללמוד כמו איינשטיין. ואולי את ניראית פחות טוב מדוגמנית השער – אז מה?? מה זה אומר? כלום.

האמת היא שאתה טוב.

עכשיו צריך קודם כל להסכים להכיר בזה שעמוק בפנים אנחנו לא מאמינים לזה. להסכים להרגיש את הכאב והרגשות השליליים בעינינו הקשורים לזה. ולעבור דרך זה. נשמע קל לא?

אז כמובן שזה לא קל, אבל זה לא אומר שזה לא האמת. כי כפי שאמרנו כבר – אתה טוב. 🙂