רוחניקים הם אנשים דתיים??
פורסם במעריב ניו-אייג' 9/12/2010 נסעתי בכביש המתפתל אל היישוב בו אני גר, עוזב מאחוריי את מודיעין ואת שאר הערים העמוסות
פורסם במעריב ניו-אייג' 9/12/2010 נסעתי בכביש המתפתל אל היישוב בו אני גר, עוזב מאחוריי את מודיעין ואת שאר הערים העמוסות
חזרתי בתשובה. התחתנתי. האמת שזה קרה ביחד, אבל זה כבר סיפור אחר. העמקתי בלימודי היהדות, התחברתי לחסידות, פנימיות, גמרא, גמעתי
זה התחיל כשהאוטובוסים הגיעו לאזור של הציון הקדוש. הרגשתי טוּב באויר והטוּב הזה ליווה אותי כל אותה הנסיעה. זה היה
זה היה ממש מביש ומוזר להודות בזה לעצמי אבל זאת היתה המציאות. בהמשך אותו מסע הגענו למז'יבוז', מקום קבורתו של
לתחילת הכתבה: סוף השביל: מה עושים עם אופניים כשהדרך מסתבכת – חלק א' לפעמים צריך להגיע לקצה. זאת אומרת, כל
לתחילת הכתבה :סוף השביל: מה עושים עם אופניים כשהדרך מסתבכת – חלק א' משהו קרה. הדרך נהייתה יותר ויותר הררית,
משחק פינג-פונג באוברדרייב. ככה הרגיש המח שלי. מחשבות ניתרו מצד אל צד במהירות הבזק, לופים אינסופיים של שאלות שממחזרות את
לתחילת הכתבה : אחים לנשק – חלק א' ניסיתי לחשוב אחר כך מה ההבדל. למה בחנות הרגשתי זלזול ודחייה ובשטח
לא אשכח את היום הנורא הזה שהבנתי שזהו זה – אתה כבר לא מגניב. גם לא מאגניב. אפילו לא מעניין
מאיפה בכלל קיבלנו את בלמי הזעזועים המשומנים והיעילים להחריד על הלב שלנו? למה אנחנו לא מוכנים להרגיש כלום? מה קרה?
לתחילת הכתבה: הבור והאור: מה עושים לך אופניים בלי בלמי זעזועים באותו רגע היתה לי הארה: איזה כיף שאין לי
איך הגעתי לכרמים האלה? הכביש היה כל כך נוח. מאיפה בא הרעיון לרדת לשטח? מרחוק כל הירוק הזה נראה טוב,
תגובות