זה התחיל בגואה: רן ובר חותם את המסע – חלק 2
לתחילת המאמר: זה התחיל בגואה: רן ובר חותם את המסע – חלק 1 נותן לי לעכל את מה שעובר עליי. לקחתי את הזמן, גמעתי את הדממה, תוך שאני מתנהל בקצב איטי, קצב פנימי יותר. בלי לרוץ לשום מקום. פשוט חווה את מה שקורה איתי. מאוחר יותר הלכתי לציון עצמו והשטחתי על קברו של רבי נחמן.…
קרא עודזה התחיל בגואה: רן ובר חותם את המסע – חלק 1
לא גיליתי את האור, לא הגעתי להארה, לא פתרתי את כל הבעיות של העולם וגם לא את אלו שלי. אבל אני בדרך. רן ובר חותם את המסע בין גואה לבין השם יתברך. פרק אחרון לבסוף חזרתי בתשובה. והתחתנתי. האמת שזה קרה ביחד, אבל זה כבר סיפור אחר. העמקתי בלימודי היהדות, התחברתי לחסידות, לפנימיות, לגמרא, גמעתי…
קרא עודזה התחיל בניו יורק: רן ובר נפרד מהמחרוזת ההודית ומהשיער הארוך – חלק 2
לתחילת המאמר: זה התחיל בניו יורק: רן ובר נפרד מהמחרוזת ההודית ומהשיער הארוך – חלק 1 הבנתי שזה קשור איכשהו לתורה הקדושה ולפנימיות של עם ישראל, אבל לא היה לי מושג איך אוכל ליישם את זה בחיי, כי תורה ומצוות ממש לא דברו אליי. אבל החוויה הפנימית שהשתקפה מהם משכה אותי. גם באותו מרכז לקבלה…
קרא עודזה התחיל בניו יורק: רן ובר נפרד מהמחרוזת ההודית ומהשיער הארוך – חלק 1
המסע שלי, של סניאס מגניב שטס ברחבי העולם ומנגן במסיבות טראנס, מגדל שיער ארוך ובינתיים עושה עסקים חובקי עולם – התחיל להאט ולנחות. רן ובר מתחזק זה התחיל בניו יורק. זאת אומרת, היו לזה שורשים מוקדמים, רמזים מקדימים, אבל את ההתקרבות ליהדות עשיתי דווקא בניו יורק. שם אף אחד לא הציק לי, איש לא…
קרא עודרפורמה במנהטן: יום הכיפורים הראשון של רן ובר – חלק 2
לתחילת המאמר: רפורמה במנהטן: יום הכיפורים הראשון של רן ובר – חלק 1 אני חוצה כביש רב מסלולי הומה מכוניות, בדרך הביתה, ושומע קריאות מאחוריי. מתברר שהחזנית של בית הכנסת רדפה אחרי. "תקשיב, אני ממש מצטערת", היא קראה. " ראיתי שאתה עוזב. זאת הייתה אי הבנה ענקית. אתה יכול להיכנס, דיברתי עם השומר". ניסיתי להרגיע…
קרא עודרפורמה במנהטן: יום הכיפורים הראשון של רן ובר – חלק 1
מנהטן, איסט וילג', יום הכיפורים 2002. בשרוואל לבן, כיפה לבנה ענקית, שיער ארוך ומחרוזת פנינים אדומות הוא פוסע לראשונה לכיוון בית הכנסת הרפורמי המקומי "אתה בא ביום כיפור לבית הכנסת?", שאלתי את אריק. "בית כנסת?", הוא שאל בפליאה. "למה? מה עשיתי? עשיתי רק טוב השנה!" – הוסיף בחיוך מלגלג. הסתכלתי עליו ולא ידעתי מה להגיד.…
קרא עודהמרכז לקבלה ולקיחה – חלק 2
לתחילת המאמר: המרכז לקבלה ולקיחה – חלק 1 היתה שם עוד נקודה שנגעה לליבי – הם דיברו הרבה על הרצון לקבל ועל הרצון לתת. הם הסבירו שהמהלך המתוקן הוא שהרצון לקבל הופך לרצון לקבל בשביל לתת. זאת אומרת שאם אני מקבל שפע רוחני או גשמי – הצורה המתוקנת היא שאני ארצה לקבל, אבל על מנת…
קרא עודהמרכז לקבלה ולקיחה – חלק 1
עמוס אמר לי לא להתעסק איתם. "הם כמו כת אני אומר לך. כמו כת." והוא זה שהכיר לי אותם! פשוט לא ייאמן. הכל היה כל כך חדש לי. כנראה שחיישני הביקורת שלי לא היו תקינים כל כך. הידע הרוחני הזה פשוט הפך אותי לגמרי. ספירות. עולמות. עץ חיים. כל סודות הקבלה פרושים לפנייך. לעמוס היתה…
קרא עודהכול כתוב: רן ובר מתקרב לאלוהים – חלק 2
לתחילת המאמר: הכול כתוב: רן ובר מתקרב לאלוהים – חלק 1 כששוב חזרה לכיוון החדר האחר וחלפה על פנינו, ושוב "הפנתה" את התהילים לכיווני, החלטתי שזה כבר מוגזם. קראתי לה וביקשתי להסתכל בספר. היא התחילה להסביר לי באנגלית ניו-יורקית שוטפת שזה ספר תהילים, ספר יהודי מאוד קדוש. חייכתי ואמרתי ששמעתי על זה כבר, והיא…
קרא עודהכול כתוב: רן ובר מתקרב לאלוהים – חלק 1
מרכז יוגה באפסטייט ניו-יורק. אישה מסתורית מחזיקה ספר תהילים מאחורי גבה, ואותיות עבריות של אור מופיעות על המצח באמצע טיפול רייקי. עושה רושם שאלוקים קורא לרן ובר "אז אתה בא לאשרם?", שאל אותי דני. "איזה אשרם?", אני עונה. לא היה לי מושג על מה הוא מדבר. "האשרם בפונה? עכשיו?". "נו. האשרם היוגי הזה בצפון המדינה",…
קרא עודהמהפך עם קן ווילבר: רן ובר יוצא מפאצ'ה מאמא -חלק 2
לתחילת המאמר: המהפך עם קן ווילבר: רן ובר יוצא מפאצ'ה מאמא -חלק 1 ווילבר הסביר שמבחינה פילוסופית הטענה של הליברלים מגוחכת, משום שכשאתה אומר שכל הדעות שוות ואין דעה טובה או אמיתית יותר מהשנייה, אתה למעשה מנציח את הדעה שלך (לפיה כל הדעות שוות) – וקובע שהיא טובה יותר מדעות אחרות. למשל, הדעה לפיה רק…
קרא עודהמהפך עם קן ווילבר: רן ובר יוצא מפאצ'ה מאמא -חלק 1
שלוש שנים על הערסל בפאצ'ה מאמה דמו לחיים בתוך פריים מסרט טוב. ואז, מכולם, מופיע דווקא קן ווילבר ותוקע מקל בגלגלי מרכבת הצרצרים של טיוהר אל הנצח שינויים גדולים מגיעים בהפתעה. זה תמיד קורה לי כשאני מרגיש כבר ממש טוב בנקודה מסוימת, חיצונית או פנימית, ופתאום הכול מתהפך ומשתנה. אני זוכר היטב את אותו…
קרא עוד