לתחילת המאמר: הכול כתוב: רן ובר מתקרב לאלוהים – חלק 1
כששוב חזרה לכיוון החדר האחר וחלפה על פנינו, ושוב "הפנתה" את התהילים לכיווני, החלטתי שזה כבר מוגזם. קראתי לה וביקשתי להסתכל בספר.
היא התחילה להסביר לי באנגלית ניו-יורקית שוטפת שזה ספר תהילים, ספר יהודי מאוד קדוש. חייכתי ואמרתי ששמעתי על זה כבר, והיא נתנה לי את הספר בשמחה והלכה. התחלתי לעלעל בספר. משום מה, פרקים מסוימים תפסו את תשומת הלב שלי וקראתי בהם תוך שאני מרפרף בספר. לא היה לי מושג מה הקשר שלי לספר הזה, אבל לא היה לי הרבה מה לעשות: אלכס עדיין היה במהלך טיפול, והייתי צריך להעביר את הזמן.
אותיות של אור
לפתע התחלתי להרגיש משהו. היה משהו מלא עוצמה בספר. הטקסטים שלא היו מוכרים לי דיברו אלי באופן מסתורי, וכאילו הפעילו משהו פנימי ועמוק מאוד. לא ייחסתי לזה חשיבות רבה באותו רגע.
אלכס גמר את הטיפול, ושאל אם מתאים לי לתת לו טיפול רייקי. אמרתי שבשמחה, והתחלנו. העביר את הידיים מעליו, עצמתי את העיניים ושקעתי קצת פנימה. משהו בפנים התחיל לזוז, וכשפתחתי את העיניים ראיתי, להפתעתי הרבה, אותיות של אור על גבי המצח שלו. האותיות היו א' ו' ו-ר' – המילה אור. זה מאוד הפתיע אותי, אבל המשכתי בטיפול שהרגיש מאוד חזק, בצורה לא מוכרת.
לקראת סוף הטיפול התחילו גם לעלות בי שברי ברכות ששמעתי אולי בילדותי איפשהו. ברכות היו דבר מאוד מאוד רחוק ממני באותו זמן, וגם זה היה מפתיע. הרגשתי שאולי הברכות שעלו בי היו קשורות דווקא למה שהוא היה צריך לשמוע.
אחרי שהטיפול הסתיים נתתי לו לנוח מעט, ואז הוא קם והסתכל בי במבט מוזר. "מה?", שאלתי. "מה?! תגיד, מה זה היה?", הוא שאל באנגלית עם מבטא רוסי קל. "רייקי", עניתי בתמימות. "תשמע. אני מכיר רייקי", הוא אמר. "זה היה הטיפול הכי חזק שהרגשתי בחיים, וגם" – הוא עצר לרגע, נגע באוזן והוסיף: "עבר לי לגמרי הכאב באוזן! אין לך מושג כמה זה כאב." מלמלתי משהו על האותיות של האור, אבל לא הרחבתי.
בשבועות הבאים טיפלתי באנשים נוספים, ושוב הופיעו במהלך הטיפול מילים של אור, כמו "קדושה". הברכות המשיכו והתעצמו, והתחלתי להבחין בכך שכל ברכה הכילה שמות אחרים של אלוקים. זה היה הדבר המוזר ביותר. איך אני, חילוני דור רביעי, אומר ומתחבר לברכות המוזרות האלה? מאיפה זה מגיע בכלל? וכל השמות האלה – מה המקור שלהם ומה הם אומרים?
נזכרתי שיש לי חבר בניו יורק שלומד קבלה, והחלטתי לקבל ממנו רשימה של שמות השם. זה תמיד נראה לי פתטי, ההתעסקות הזאת שלו עם "החכמה". תמיד ניסיתי להגיד לו, עזוב אחי, שחרר, רוחניות זה לא קטע כבד של השכל. שחרר את המיינד. מה אתה נכנס ללימודים הכבדים האלה. מה זה משנה אם זה באצילות או בעולם הבריאה? כולנו אחד, אול איז וואן, מאן. עכשיו צעדתי לעבר החנות שלו בלב כבד. הוא יצחק עליי? הוא יחשוב שהשתגעתי, או ייתן לי דרשה ששנים הוא מנסה להראות לי את האור?
"אין מצב", הוא אמר "מה זאת אומרת, אחי?". "תן לי רשימה של השמות השונים, ומה המשמעות של כל שם", ניסיתי להוציא ממנו משהו. "למה אתה צריך את זה בכלל?", הוא שאל בחשדנות. סיפרתי לו על טיפולי הרייקי ומה שקורה לי עם הברכות. "תקשיב, זה לא רשימת מכולת", הוא אמר בכעס. "אם אתה רוצה, אתה צריך ללכת ללמוד!". ללמוד? "ללמוד מה?", שאלתי אותו, ובתוך תוכי ידעתי כבר את התשובה.
"קבלה", הוא ענה בחיוך רחב.
אוף, ידעתי שזה יגיע.
רן שלום,
פוסט מעולה, ברשותך אני ממליץ כאן על אתר מעולה שכל כולו תהילים לאתר קוראים הללויה