newbתשובה זה לא דבר טכני בלבד. תשובה זה דבר פנימי. זה ההשתוקקות של הנשמה להגיע לאיחוד. לחזור לחיבור. לבטל את מה שמפריד ביני ובין הטוב האמיתי. הטוב האינסופי שגנוז בבריאה ובתוכי.
התשובה אומרת שאני רוצה לשוב – רוצה לחזור. לאן לחזור? למה לחזור? אלייך מלך מלכי המלכים. אל האמת. אל המקום הכי עמוק.
מה מעכב אותי? קודם כל השיכחה. אני שוכח מה המקום שלך, אני שוכח מה המקום שלי. אני שוכח איפה אני בסקאלה הזאת. איפה כל הרצונות הנפרדים ומהו מקומם. איפה הרצון לקירבה אלייך – אני זוכר את זה בכלל?
עכשיו יש הזדמנות. חודש אלול. זמן ההכנה. זמן ההזכרות. טוב להזכר ולעשות סדר פנימי. מה אני באמת רוצה? אני רוצה להגדיל את הנפרדות שלי או שאני מוכן לוותר? מוכן להכנע? מוכן להודות בטעויות, בריחוק, בכאב שאני לא רוצה לחשוף?
האם אני מוכן לשמוע את הבזיונות הפנימיים והחיצוניים ולהיות – מודה על האמת? האם אני מוכן להיות ב "ישמע בזיונו ידום וישתוק" או שיש לי הרבה מה להגיד, הרבה מה לתרץ, הרבה מה להסביר שבעצם אני ממש בסדר. שבעצם אני לא צריך לעשות תשובה. *הם* צריכים לעשות תשובה. *הם* צריכים להשתנות – אבל אני? אני ממש בסדר. לא? לא..
אני צריך לעשות תשובה כל יום – לא בגלל שזה נשמע רוחני וטוב אלא כי זאת האמת הפשוטה (מישהו אמר המרה?). אני רחוק, אבל אני רוצה להתקרב. אני רוצה קשר איתך ריבונו של עולם. אז אני רוצה לחזור אלייך ואני רוצה להתחיל מחדש. כן, אני רוצה להתחיל מחדש מהיום. אני רוצה להתחיל מחדש כל יום.
ואני לא יכול לבד. אני צריך אותך. אני רוצה אבל אני צריך אותך. אני צריך שתעזור לי. כי אני לא יכול בעצמי. זה בנוי ככה לא? הרצון שלי – זה התערותה דלתתא, התעוררות שלי מלמטה ואתה – משלים את התמונה, מושך אותי ומעלה אותי. אני רוצה חיבור. אני לא רוצה נפרדות. האמת? אני בכלל לא מחפש להצליח לבד. מה זה יעזור? אני רוצה איתך ביחד. אני רוצה קשר.
אבא? תעזור לי טוב?
תודה 🙂