שכחה דקדושה – מתי השכחה היא טובה? מתי טוב לשכוח דברים? למה לא תמיד כדאי לזכור הכל?

מה זאת שכחה דקדושה? זה כשאדם שוכח את הנפילות, שוכח את המקומות שבהם הוא מעד בעבר ולא מפחד! לא מפחד וממשיך הלאה. קם מחדש כאילו כלום לא קרה. קם ומתחיל מחדש – מתחיל התחלות חדשות, יודע שהיום הוא יום חדש לגמרי, בלי עבר, בלי תעודות חיוביות או שליליות.
הכל יכול להשתנות ברגע אחד, אף פעם אין לנו מושג מתי ולמה – פשוט צריך כל פעם לקום מחדש ולהתחיל.
וכדי להתחיל מחדש – צריך לשכוח את העבר, ולא לדמיין יותר מידי את העתיד, פשוט להיות ברגע העכשווי ולהתחיל שוב פעם – ופה השכחה עוזרת. פה טוב לשכוח את כל השליליות, את כל ההרגלים שלנו. למעשה ההרגל הוא מה שמפיל אותנו בדרך כלל. אדם רגיל שהוא ככה או ככה. אדם רגיל שהוא מתנהג בצורות מסויימות ושהעולם מגיב אליו בצורות מסויימות. מי אמר?
הקב"ה מחדש את הבריאה כל רגע מחדש – כל רגע נולד מתוך האין. כל רגע הוא בהתחדשות אינסופית.
אז איך אנחנו נזכה גם להתחדשות אינסופית? נשכח את העבר לרגע – ונתחבר לרגע העכשווי…