יש וורט מדהים של הבעל שם טוב על פרשת עקב שקראנו השבת, ממש בקיצור הוא מדבר על כך ש״הרשעים מלאים חרטות״. הוא מנסה להגיד שאם הם מלאים חרטות איך הם עדיין רשעים?! והרי כתוב במסכת קידושין שמי שאומר שהוא הולך להתחתן על מנת (זאת אומרת שבתנאי) שיהיה צדיק – והוא בעצם רשע, הקידושין תקפים שמא הוא הרהר תשובה.. אותם רשעים שמלאים חרטות בוודאי שמהרהרים בתשובה (אם הם מלאים חרטות) ולכן למה הם נקראים רשעים??
הוא מסביר משהו מדהים.
כל מה שעבר על האדם, הוא צריך להתחזק ולהאמין שזה בהשגחה, שהשם נתן לו את הכח, השם נתן לו את העצות. כל מה שנשאר זה לעשות תשובה ולהתחיל מהתחלה ולעשות טוב מעתה. אם הוא כל הזמן מלא חרטות – זה אומר שהוא כל הזמן חושב שמה שהוא עשה לא טוב, זה עצמו אומר שהוא רשע בגלל שהוא מנתק את עצמו מהשם יתברך! הוא חייב להאמין שכל מה שקרה היה לא במקרה ובהשגחה ומעכשיו הוא צריך לשנות את דרכיו לטובה אבל לא להתעסק עם העבר.
בקיצור – להפסיק להאשים את עצמנו על העבר ולהאמין בטוב ולהתחייב לעצמנו ולהשם יתברך שאנחנו מתחילים מחדש בדרך טובה ונכונה.
להאמין שהשם איתנו והכל מושגח, וגם הנפילות יתגלו כחלק מהמרקם האלוקי הבלתי נתפס והאין סופי.

בדיוק בשבת זאת דיברנו על התורה של רבי נחמן שמדברת על ״היום אם בקולו תשמעו״. זה קשור לדבריו של רבי נתן על ״ועתה מה השם יתברך רוצה.. כי אם ליראה וכיוב׳״ – רבי נתן הדגיש את המילה ״ועתה״. עזוב את העבר בשקט! תתקדם ותתחיל שוב. הכל מתחיל מהרגע הזה. מהשנייה הזאת.

יאללה. בואו נכנס לחודש אלול מתוך שמחה ואמונה שהשם יתברך אוהב אותנו, את כולנו, לא משנה באיזה מצב אנחנו חושבים שאנחנו. לא משנה מאיפה באנו – מה שמשנה לאן אנחנו בוחרים ללכת.

מתחילים.. עכ… שיו!