הרבה פעמים שואלים בנאדם אם הוא רוצה משהו והוא עונה שהוא צריך… אבל השאלה לא היתה מה אתה צריך אלא מה אתה רוצה.

הסיבה שאנחנו תקועים כל כך בצריך קשורה לריצוי. אני מרצה אחרים כדי לקבל את מה שאני רוצה אבל האמת? לא ממש מאמין שמגיע לי כמו שהוא. זה מגיע מהילדות המוקדמת שהילד לומד להתנהג כמו שמצפים ממנו. לומד לסגל לעצמו התנהגויות שמתאימות לסביבה – כדי לקבל מה שהוא רוצה. אני מוכן לתת את הנשמה שלי בתמורה לשוקולד. וואו. איזה דיל!

עם השנים אנחנו מתאמנים בריצוי והופכים למומחים בהסתגלות חברתית. בהתחלה הריצוי הוא כמו מסכה שעוזרת לנו להשיג את מה שאנחנו רוצים אבל לאט לאט.. אנחנו שוכחים מה בכלל רצינו! אנחנו שוכחים מה אנחנו רוצים ושוקעים בתרדמה נעימה.

לכן – כדי לחזור לרצונות שלנו, כדאי להתחיל להסתכל על ה"צריכים". על כל הפעמים ביום שאני אומר שאני עושה משהו כי "צריך". לא שזה רע לפעמים – אבל כמה אחוז מהזמן שלי הוא כזה? כמה אני זוכר באמת גם את מה שאני רוצה??