פך השמן

פך אחד טהור עשה לנו את כל החג הזה. אי אפשר לדמיין את חנוכה ללא אותו הפך. איך ידעו שימצאו אותו? איך ידעו שהוא יספיק?

צריך הרבה אמונה כדי לחיות בהבנה שמעט טוב יכול לשפוך הרבה אור על כל חיינו. צריך הרבה אמונה כי כשמסתכלים מסביב – רואים הרבה חושך. ומי שלא רואה חושך הוא בדרך כלל או מדומיין או מדחיק. מדחיק כי הוא מיואש. מיואש מהרע, מיואש מהשליליות, מיואש מכח המשיכה שמושך אותו למטה. מכווץ אותו, מחליש אותו, שובר אותו. או שהוא מדומיין – לא מוכן לפגוש את המציאות הקשה שמסביבו ובורח לרוחניות.

אבל האם הוא באמת בוחן את המציאות? האם הוא באמת בודק מה קורה? האם הוא באמת מחפש בעצמו אפילו מעט טוב או שאם זה לא טוב מושלם זה לא שווה כלום?

זה בדיוק הסיפור של חנוכה. הרי אפשר להגיד – מה זה פך שמן אחד שיספיק ליום אחד? זה לא יעזור! אנחנו צריכים יותר. זה לא מספיק. זה לא טוב. זה קצת. אבל זה לא נכון! תתעסק עם הטוב. אל תתעלם מהרע אבל תבחר בטוב. ותתמקד. ותתמקד ותעמיק.

פתאום המעט טוב הזה הופך להמון טוב. פתאום הנקודה הטובה הקטנה מאירה כמו מפל של אור רוחני, כמו פנס של אלפי שמשות שמאירות בתוך החיים שלך באור האינסופי. ואז.. שוב חושך.

אבל אל תתייאש! כי בתוך החשכה הגדולה ביותר אם תתעקש ותחפש תמצא שוב את הטוב. והטוב הזה הוא האמת הניצחית שלך. לא משנה כמה מחזורים של חושך יעברו עלייך – זה רק יחזק אותך למצוא את הטוב האמיתי, הטוב הפנימי, הטוב הרוחני – הטוב שהוא מעל כל החושך, מעל כל הייאוש, מעל כל הייסורים.

התקווה שהיא הקו האינסופי שמחדיר הבורא לתוך העולם האפל. קו של אהבה טהורה. קו של אמונה ותקווה. ועל זה אנחנו חוגגים באופן שהולך וגובר בחנוכה. מתחילים בנר אחד, באור קטן והולכים ומוסיפים מיום ליום.

שנזכה לבחינת מוסיף והולך בכל הטוב שלנו!