סיפור לפורים

בס"ד

עני ואביון היה ר' משה אשר התגורר בכפר סמוך לעיר קוז'ניץ. בכל פעם היה מגיע בפורים לקוז'ניץ כדי לשמוע את קריאת המגילה מפיו של הרב הקדוש רבי ישראל מקוז'ניץ זכותו יגן עלינו.

פורים אחד שמע ר' משה את קריאת המגילה מפיו של הרבי וחש עונג רוחני עצום. כשניגש לרבי לברכו בשלום, שאלו הרבי: "הרי אתה מתגורר קרוב אלי, ומדוע לא הבאת לי משלוח מנות?"

ר' משה שתק. תמיד היה עני מאד, אך בזמן האחרון מצבו החמיר ובביתו אין לחם לתת לילדים, ומנין ישיג כסף למשלוח מנות? אמר לו הרבי: "בא עמי לביתי ותטעם 'משקה', הן פורים היום".

הלך ר' משה לבית הרבי ושם ישב עם בני החבריא קדישא, כשהוא טועם מן היי"ש ומהמטעמים שעל השולחן. כשיצא מבית הרבי היה לבו שמח על שזכה לשבת עם בני החבורה הקדושה.

הלך לבית הגביר סוחר היינות, וביקש בהקפה יין טוב, שהרי פורים היום. אחר הלך למוכר הפירות וביקש בהקפה תפוחים טובים, שהרי פורים היום, וכולם נענו ונתנו לו.

מיד שב בשמחה עצומה לבית הרבי ונתן לו את משלוח המנות. "מעתה תביא בכל שנה משלוח מנות בפורים" ברכו הרבי, ור' משה יצא לשוב לביתו.

בדרך נזכר בבני ביתו הרעבים ואמר: "אשמח גם אותם, הרי פורים היום". הלך למוכר היי"ש וקיבל יין, אחר כך אל האופה וקיבל לחם. בחנות אחרת קיבל מעט דגים מלוחים, ומיהר לביתו כשידיו מלאות כל טוב והוא קורא בשמחה: "פורים היום! אכלו ושתו בשמחה!"

בני הבית ראו את אשר הביא עמו, סעדו את לבם והחלו לרקוד כשהשמחה וההודיה לה' מרקיעה שחקים.

לפתע נשמעו דפיקות על הדלת. בפתח עמד גוי פצוע כולו. בני הבית טיפלו בו במסירות והאכילוהו. הוא סיפר להם כי בנו הכהו והשליכו מביתו. כיון שהצילו את חייו, הלך עימם ליער והראה להם אוצר כסף גדול שביקש להוריש לבנו, אך עתה החליט לתת להם אותו במתנה.

כעבור ימים אחדים מת הגוי מן הפצעים, ור' משה הלך ליער, נטל את האוצר והתעשר מאד.

ומאז, מידי שנה, היה ר' משה בא בפורים אל המגיד מקוז'ניץ ונותן לו משלוח מנות ביד רחבה, בשמחה ובטוב לבב!

גדולה ונשגבה היא שמחת הפורים, שממנה זוכים יהודים לשפע של ברכה, ישועה ונחמה. הבה ננצל את היום הגדול ונזכה לברכה והצלחה ברוחניות ובגשמיות לכל השנה כולה!

(מתוך "מרוה לצמא", גליון 1702)