רבי נחמן נתן הנחייה בתורה ו' היא התורה של חודש אלול, היא התורה של התשובה, היא התורה של ישמע בזיונו ידום וישתוק וכיוב'

ההנחייה היא בקיצור – כשאתה בתחתית, אל תתייאש אלא תחתור מעלה, השם איתך גם בתחתית. וכשאתה בפסגה – אל תתפוס מעצמך שהגעת למשהו, כי מול האינסוף – עדיין לא עשית כלום. עדיין לא הגעת לכלום במילים אחרות – אל תתקע.

רבי נחמן מסביר שצריך להיות בקיא בהלכה, והבקיאות מתבטאת הן בירידות והן בעליות. ההלכה היא גם הליכה, איך הולכים בדרך הרוחנית?

מה עושים כשמרגישים שהאדמה נפערה מתחתיך ואין לך במה להתלות? מה אפשר לעשות כשהכל נראה שחור או אולי יותר גרוע – אפור?! רבי נחמן אומר שכשאתה בירידה תתחזק שהשם אתך. השם שם בשבילך בכל שלם ובכל מקום. גם אם אתה בשאול תחתיות – אציע שאול, הינך! אתה (הקב"ה) איתי גם אם אני בשאול. ואז מאותה הנקודה רק תזהר לא ליפול יותר. אל תקשיב לקולות שמנסים להסיט אותך ולהגיד – אחי, כבר נפלת, אז מה אתה רוצה? תמשיך להתדרדר. אל תעצור. לא! רבי נחמן אומר ההפך, נכון שנפלת. אבל עכשיו פשוט תזכר. פשוט תזכר בקדוש ברוך הוא, פשוט תזכר בקדושה, פשוט תזכר בטוב ומפה תעלה מעלה מעלה אל הטוב המוחלט. אל תקשיב לקולות שמנסים לייאש אותך. אין ייאוש בעולם כלל, גם בשאול תחתיות!

פעם רבי נחמן אמר שהאנשים שמגיעים אליו, חלק מהם אפילו השאול תחתיות לא מספיק להם, אם הם היו יכולים – הם היו חופרים בשאול להגיע עוד יותר למטה. חופרים בשאול… מממ… מעניין, חופרים, חפירות, מישהו אמר גואה?!

ומהצד השני רבי נחמן מחזק אותך גם בעלייה. בעלייה כשאתה מרגיש בפסגת העולם, כשאתה שוכח לגמרי מהנפילה, מהמקומות הנמוכים, אתה רוצה רק לעלות, רק להתעלות. פתאום הכל נראה לך טוב, פתאום נראה שאתה ממש סבבה, ממש בסדר. ואז אתה מתחיל להאט. אני כבר בסדר, אני מחובר. אני רואה את האור. הקדוש ברוך הוא פה איתי ברוך השם. רבי נחמן אומר – אל תעצור! נכון שהתחברת לטוב אבל יש עוד יותר ועוד יותר. אם תעצור אתה תהיה כמו ביצה. מים שלא זזים בסופו של דבר נהיים מעופשים. מי שלא מתעלה בסוף יפול ובדרך יתכן שיתגאה על חבריו וסביבתו.

אז לא לשכוח – בירידה, אתה איתי, ובעליה – כמה אני רחוק. ברוך השם!