"נמאס לי! 'אמא שלי אמרה ככה, אמא שלי אמרה ככה!'" אהרן הזדעק ואשתו חני הפנתה את מבטה הרחק ממנו. "סליחה?" שאלתי, הם נכנסו לפגישה, לא דיברו ואז הוא התפרץ לגבי אמא שלה. "אתה יכול לפרט קצת?" הוספתי. "מה יש לפרט?" שאל בזעם, "היא סימנה אותי מההתחלה." הבטתי בו ושאלה על פני. הוא הסביר, "אמא של חני, היא פשוט שונאת אותי."
"היא לא שונאת אותך." אמרה אשתו. "לא שונאת?" הוא שאל, "האמת שאולי את צודקת. היא לא שונאת אותי. היא פשוט לא סופרת אותי," הוא עצר לרגע והוסיף,"וכשאני חושב על זה – גם את לא, וכנראה בגללה. מההתחלה היא אמרה לך שלא כדאי לך להתחתן איתי, שאת עושה טעות, נכון?" היא לא ענתה.
אחד הדברים שמערערים את הזוגיות הוא ההתערבות של אנשים אחרים בתהליך שלנו, בקשר שלנו. ראשית, כדי להיות ברורים – זה לא אומר שאין לזה מקום לפעמים, לדוגמא: אם מישהי נמצאת בזוגיות פוגענית, עם בעל אלים וההורים שלה מודאגים מאוד ועוזרים לה – זו יכולה להיות הצלת חיים. זאת אומרת שיש מקום במקרים קיצוניים להתערבות של הורים וחברים אבל ברוב המקרים, לא מדובר על מקרי קיצון ובפועל זה הורס הרבה יותר מאשר בונה. ננסה לבחון את הנושא ומה ראוי לעשות בנדון.
כשאנחנו בונים את הבית שלנו, ובראש ובראשונה את התא הזוגי, צריך להבין שאנו עומדים מול קשיים רבים.למרות ואולי גם הרבה בגלל הציפיות הדמיונות שיש לנו לגבי הבית אותו אנו חולמים ליצור, כל אחד מהצדדים מביא איתו או איתה שק מלא בזכרונות, תפיסות, ציפיות וגם מידות לא מתוקנות. זה ממש בסדר אם אנחנו מבינים שחלק גדול מתכלית הקשר היא להשתפר, להשתנות, להפוך לבנאדם טוב יותר, שלם יותר ומכיל יותר. לתכלית קדושה זאת, שם אותנו הקב"ה בתוך המערכת הזוגית שבה אנחנו פוגשים הרבה דברים שלא מתאימים לנו, שלא נוחים לנו. תכונות או התנהגויות של בן או בת הזוג שיכולות ממש "לשגע" אותנו, להוציא אותנו מהכלים. פתאום אנו מוצאים את עצמנו מול שוקת שבורה בה גם בן הזוג לא מתנהג כפי שרצינו וגם מתוכנו יכולות לצאת התנהגויות וקולות להם לא ציפינו. התפקיד או המשימה שלנו היא במקום לצאת מהכלים כאמור – להרחיב את הכלים ולהעמיק את הקשר.
זה יכול להיות קשה ומורכב וזוהי ללא ספק משימת חיים. ואכן, מי שלא מוותר, זוכה להגיע לדרגות של עומק, שמחה ואהבה בקשר. במצב של קושי, במצב שבו כאב פנימי צף – אני צריך לעשות כל מה שאני יכול כדי לא להאמין לקולות שבתוכי שמנסים להאשים את השני ובוודאי הקולות שמנסים בהינף יד "לפרק את החבילה". קל למישהו מבחוץ לשפוט את הסיטואציה בצדקנות במיוחד אם הוא משוחד לאחד הצדדים – קרי הבעל או האישה. עלינו ליצור סביבה שתהיה כמה שיותר "סטרילית" מהשפעות חיצוניות. עוד נדבר בהמשך על השוואתיות, אבל עוד לפני כן – לבנות תא משפחתי חזק, תיבת נוח של זוגיות נבדלת ונפרדת מהמבול שמחוץ לנו, וכך נוכל לטפל ולהעמיק במבול שבתוכנו או ביננו.
צריך להבין, גם אם מישהו רוצה לעזור לנו – עצם ההתערבות "מטלטלת את הסירה" ובמקום להכניס בהירות מוסיפה מורכבות ובעיתיות. ננסה לתת דוגמא ונתרחק לרגע קט מהדוגמא של אמא של חני. נניח שחברה הכי טובה של חני, נקרא לה מיכל לצורך העניין, עברה מסכת גיטין מפרכת. בעלה אף פעם לא הבין אותה, אבל זאת היתה רק ההתחלה. הוא היה לא תפקודי, לא פרנס ולא למד ואז התחילה האלימות המילולית והיא סבלה ממנו במשך שנים. העובדה שלא היו להם ילדים ופעם או פעמיים שהאלימות הפכה לפיזית שכנעה אותו שהחבילה מתפרקת. היה לה מאוד קשה עם ההחלטה אבל בסוף, ברוך השם, הושלם התהליך – למרות התנגדות עזה שחוותה מהסביבה שלה. עכשיו היא חופשיה ומאושרת להמשיך את חייה ולמצוא את האהבה האמיתית והקשר העמוק והנכון שתמיד חפצה בו. באמת, מי שהכיר את הסיפור במפנים – ראה את הסבל האדיר שבו היא חיה ויתכן שהמהלך היה מאוד נכון בשבילה. למרות, שבמאמר המוסגר, אם היא לא תבין את החלק שלה בסיפור, ישנה סבירות שאותה בעיתיות שהיא הביאה לקשר תזלוג ותופיע בצורה כזאת או אחרת בקשר הבא שלה. בכל אופן, מיכל החליטה להציל את חני! היא רואה את הדברים מהצד בצורה מאוד "אובייקטיבית", היא חייבת לעזור לה להפרד מאהרון, זה מה שישנה את חייה לטובה. איך היא הגיע למסקנה הזאת? על בשרה היא למדה כמה אפשר להרגיש בדידות כשבן הזוג שלך לא מבין אותך. אבל יכול להיות שזה ממש לא הסיפור בין חני לבין אהרן, היא החליטה שזה נראה דומה, דימתה מילתא למילתא. כל מי שיתבונן מהצד יבין שהעובדה שמיכל חוותה נישואין קשים ושנראה לה שגם לחברתה כדאי להתגרש לא חייבת להיות קשורה בכלל למציאות הפנימית של חני. הרבה פעמים אנשים מנסים לתת לנו "עצות טובות" אבל אותן עצות הן עצות מהצד שנוסבות על רעיונות שלהם או דברים שעברו, כשמישהי מעודדת את חברתה לדוגמא להתגרש – היא יכולה להיות מאוד לצידה בזמן הגירושין הקשים, אפילו לתמוך בה מכל הלב, אבל היא לא תצטרך לארח אותה בכל אותן שבתות שהיא תשב לבד ללא בעלה בבית. גם אם מיכל מאוד אוהבת את חני ורוצה לעזור לה – זה מערער את הקשר, ועוד לא דיברנו על כך שמיכל באופן טבעי תהיה לצידה של חברתה והשיחה איתה יכולה להגדיל את הדימוי השלילי של אהרן בעיניה של חני.
"אבל אמא שלי אוהבת אותי." היא אמרה לפתע, "באמת אכפת לה! אהרן מתאר אותה כמו איזה מפלצת וזה ממש לא נכון. אמא שלי היא…" היא עצרה לרגע, "אחד האנשים הטובים ביותר שתפגוש בחיים שלך. פשוט.. תראה," היא אמרה והישירה את מבטה, "המשפחה של אהרן והמשפחה שלי הן לא בדיוק.. איך נגיד את זה. הגענו מרקע קצת שונה.."
"עוד פעם את מתחילה עם זה" הוא רטן, "אתה מבין מה אני עובר? מהיום הראשון שנפגשנו, האמא המדהימה שלה כל הזמן יורדת על המשפחה שלי, על כמה שאנחנו פשוטים ועמי הארצות. אפשר לחשוב שהם כאלו תלמידי חכמים.. אז מה אם החתן שלה הוא ראש כולל? לאבא שלו יש קצת קשרים ו…"
"אל תדבר ככה על רובינשטיין!" היא אמרה, "בוא לא נכנס לזה.."
האם אנחנו יכולים באמת לא להכנס לזה? האם אנחנו מסוגלים להשאיר את ההשוואות בצד? גם כך הזוגיות היא מהלך מורכב, שדורש בנייה ותשומת לב, ברגע שאנחנו מתחילים להשוות – הוספנו קשיים לא רלוונטיים. מה זה משנה באמת אם רובינשטיין הוא ראש כולל או לא? איך זה משפיע על הקשר בין אהרן לאשתו חני? ההשוואות "מחסלות אותנו", אם אמא של חני באמת סימנה את אהרן כפי שהוא מרגיש או לא, עצם העובדה שזה עולה מידי פעם מאוד מחליש את הקשר. ובאמת, חני בונה את החיים שלה עם אהרן, למרות שאחותה התחתנה עם ראש הכולל – זה לא באמת קשור, כל אחד והתיקון שלו. על ידי ההשוואות אני יוצא מהתיקון שלי, מהעבודה האישית שלי ומתחרה עם דמויות דימיוניות. ההשוואה מקלקלת כל חלקה טובה, במקום לטפח את הקשר שלי, במקום להפוך את בן או בת הזוג שלי לדבר היקר והחשוב ביותר ולעזור להם להוציא לאור את התכונות הטובות שלהם, אני נלחם עם תחנות רוח דמיוניות.
הרי גם אם רובינשטיין הוא ראש כולל, וגם אם הגיס השני מרוויח פי שלוש מכל המשפחה ביחד, האם זה אומר שאין קשיים ואין תיקון? מה יקרה אם חני תפסיק להשוות את אהרן לשאר המשפחה שלה? קשה עד בלתי אפשרי לבנות קשר אמיתי אם יש אנשים שקרובים אלינו, ואת דעתם אנו מוקירים, שחותרים תחתיו – בין אם בדיבור או בשתיקה רועמת.
הזוגיות שלנו היא המרחב המקודש שביננו וכך אנחנו צריכים להשאיר אותו. בלי להכניס לתמונה אנשים אחרים – אלא אם כן מדובר בעזרה מקצועית נקודתית שהמטרה שלה היא לעזור לנו לגלות את הטוב שלנו, את האמיתי שביננו ולהצליח לצלוח מכשולים שמאיימים עלינו. עד כמה שהסובבים אותנו רוצים בטובתנו, הם מלאים ברעיונות שלאו דווקא קשורים אלינו. הם גם מוזנים במידע חלקי שלא משקף את המציאות השלמה. אם חני מתלוננת למיכל על קשיים עם אהרן, היא בוודאי לא מספרת לה בפרטי פרטים כמה שהוא משמח אותה, איזה דברים טובים יש בו ואיך היא לא יכולה לדמיין חיים בלעדיו. הנקודה השניה היא ההשוואתיות, גם אם אותו אדם לא נוכח ישירות בחיינו ולא נותן לנו עצות, אנחנו יכולים להיות מושפעים מרעיונות ודמיונות על אנשים אחרים והשוואה איתם. אותה השוואה אינה רלוונטית מכיוון שאנחנו מתעסקים בהשערות ורעיונות. בואו ונשמור את המרחב הזוגי סטרילי מהשפעות חיצוניות, משיחות על אחרים ונעשה ככל שניתן להעמיק את הקשר ולבנות אותו ולגלות רבדים שלא דמיינו שקיימים בו ובבן או בת הזוג שלנו.
תגובות