למה שולחים משלוחי מנות? למה בפורים שולחים אחד לחבירו משלוח מנות?

טעמים למשלוחי המנות:

אחת ממצוות הפורים היא משלוח משלוחי מנות איש לרעהו. למה שולחים משלוחי מנות? מה העומק מאחורי הדבר?

קודם כל בפשט – מגדילים שמחה ואהבה בין בני ישראל. שולחים מנות סעודה אחד לשני, זה מקרב, זה מביא לשיתוף ושמחה. יש שאומרים לשלוח דווקא למישהו שהוא לא חבר שלך, זאת אומרת – זה לא אומר לא לשלוח לחברים אבל להקפיד לשלוח דווקא לאנשים שהם רחוקים ממך. אנשים שאולי אתה לא אומר להם שלום רוב השנה, אולי אפילו מישהו שרבת איתו או איתה. דרך המשלוחי מנות מגדילים את האחווה ואת הרעות.
כותב הכתב סופר :
"..ואחרי הוצאת דברים אלו מצאנו להטעים טעם מצות משלוח מנות איש לרעהו בפורים, להראות שמחה חדוה ורעות כדרך עושין סעודת שמחה שמשלחים לקרובים וריעים אהובים, לפמ"ש דלכן מצוה להרבות בו בסעודה ומשתה ביותר כדי להראות שלא קשה עליו עול תורה ומצות ושמח לבו עד כי הוא טוב לב משתה תמיד. ואוכל ושותה ע"ד תנו שכר לאובד ויין למרי נפש [כמשלי לא, ו], ואוכל ושותה כדי שישכח רישו, לכן התחכם מרדכי והוסיף לשלוח מנות איש לרעהו מן הסעודה כדרך ששולחים איש לרעהו מסעודת שמחה שלו, ומי שמרבה סעודה ושותה כדי להפקיע צערו מלבו אינו שולח לקרוביו ורעיו מסעודה כזו להודיעו צערו ולהזכירו צרתו, ואין זה אלא מי שעושה סעודה ומרבה בשתיה מפני שהוא שמח וטוב לב על הטוב אשר הטיב ה' עמו, וביום טובה הוא בטוב, אומר אוהב ארדוף אחלק מהטוב אשר הטיב ה' עמדי לריעים אהובים השמחים בשמחתי:
משוייה תקן מרדכי מצות משלוח מנות איש לרעהו מתוך הסעודה להגלות מצפון לבו של כל א' שמרבה באכילה ושתיה כי יום טובה הוא לו ואין טוב אלא תורה, כי יצאנו אז מאפילה לאורה, ליהודים היתה אורה זו תורה, אחר שהושחרו פניהם האירה, והיינו וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים, שיעשו אותם שמחה וכו' וזכרם לא יסוף מזרעם, היינו וזכרם של ימים אלו לא יסוף מזרעם שקיימו עתה מה שקבלו כבר ואז היה באונס ועכשיו שבע רצון ע"י שאוכלים ושבעים מראים כי לרצון הוא לנו:" (כתב סופר על שמות פרק כד פסוק יא)

טעם נוסף ששמעתי הוא שבזמן סעודת אחשוורוש כל אחד סבר שהוא אוכל כי הוא מוכרח אבל לא רוצה להמרות את רצון השם ואילו האחרים אוכלים ונהנים ואכילתם לא כשרה, דבר זה הביא לפירוד וריחוק בין היהודים. כמו כן ולפיכך אף אחד לא רצה לאכול מאוכל של חבירו כי חשד בו, במשלוח המנות אנחנו מראים שאנחנו לא חושדים בחברינו הכשרים ושמחים וששים לקבל מהם משלוחי מנות.

עוד טעם מספר קדושת הלוי:

"..ועתה נבאר טעם משלוח מנות איש לרעהו, כי הנה מרדכי הצדיק ואסתר קרעו גזר דין שהיה לרעה כמבואר במדרש (אסת"ר ז) שהיה גזירה מן השמים בעבור שנהנו מסעודתו של אותו רשע להשמיד כו', רק שמרדכי ואסתר בטלו בתפלתם ותקנו מדה של אלהינו, דהיינו שיתעורר האל כמו שיסד הפייטן עורה נא כו', שיהיה להבורא יתברך שמו תענוג בכנסת ישראל ויהיה במחשבת היוצר כביכול להתפאר בישראל ובתפלתם ועל ידי זה נקרע גזר דין ובצדקתם תיקן אפילו בגלות שבית המקדש חרב יתפאר בהם בישראל ויהיה לו נחת רוח מתפלת ישראל, והן הן הדברים מה שנאמר במדרש בספר הבהיר, משל לבת מלך לא זז מחבבה עד שקראה אחותי לא זז עד שקראה אמי הוא מרומז על זה וכבוד אלקים הסתר דבר. ומה שאמרו בגמרא שישראל נקראים אחים ורעים למקום כמו שנאמר למען אחי ורעי אדברה כו' (תהלים קכב,ח), הלא על בחינה הזאת נקראים כשישראל יש להם כח בתפלותיהם לבטל גזירותיו יתברך שמו וכמו שאיתא במדרש ובזוהר הקדוש על הפסוק כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך. אבל בישראל יש, מה הקדוש ברוך הוא מחיה מתים גם אליהו היה מחיה מתים, והקדוש ברוך הוא הוריד הגשם ואליהו עצר גשם וצדיקים פוקדים עקרות, כך דרשו במדרש ובזוהר לכן נקראו ישראל רעים, שמחמת גודל החביבות עשאן לישראל רעים שיהיה כח בדבורם ובתפלתם כמוהו יתברך שמו וכמ"ש בשם המדרש והזוהר. והנה הצדיקים בעצמם הם בשר ודם ואין להם הכח, רק שהוא מתנה מאת המקום יתברך שמו שיהיה להם זה הכח שכל מה שגוזרים הצדיקים יקויים:
והנה נודע במדרש על פסוק (ויקרא כב,כט) ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה, דרשו במדרש ואיש, זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (שמות טו,ג) ה' איש מלחמה. גם על פסוק (שמות א,א) איש וביתו באו, דרשו בזוהר ובבחיי, איש, זה הקדוש ברוך הוא ועיין שם. והנה כבר כתבנו שמרדכי ואסתר תיקנו שאפילו בעת הגלות יהיה כביכול אלהינו יתנהג על ידינו וכמ"ש, ופעלו שהצדיקים יבטלו בתפלתם כל גזירות קשות ורעות שהרי מן השמים נגזר להשמיד כדאיתא במדרש, רק אליהו הלך אצל מרדכי והודיע למרדכי ואסתר ובטלו הגזירה שנחתם בשמים ובטל דברי המן שחשב כיון שחרב בית המקדש אלהיהם ישן הוא וכמ"ש. וזאת הבחינה שיהיה תפלה עושה רושם ביארנו שבעבור כן נקראו ישראל רעים כמש"ל והקדוש ברוך הוא נקרא איש, וזאת שיהיה כח שיבטלו הצדיקים הגזירות רעות הוא מתנה נתונה מאת הבורא יתברך שמו. וזהו משלוח מנות איש לרעהו. איש, זה הקדוש ברוך הוא כמו שדרשו במדרש ה' איש מלחמה. לרעהו, לצדיקים יסודי עולם נשתלחה מתנה מאת הקדוש ברוך הוא שיהיו כמוהו כב"י שיהיה גזירתם קיימת והוא בחינת רעהו. וזהו הארת פורים שכן מרדכי ואסתר בטלו בזמן הזה גזירה מן השמים שנחתם בטיט להשמיד והפכו בתפלתם ותיקנו מדת אלהינו להפיר מחשבת המן הרשע שאמר אלהיהם ישן הוא, ונתגלה שהאל הוא אלהינו ומקבל תפלתינו:"