פרשת שקלים – עם ישראל תורמים מחצית השקל למשכן. למה רק חצי שקל? למה לא לתת שקל. אם כבר נותנים..
דווקא מחצית השקל. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. גם אם יש לך מיליונים – תרום רק מחצית השקל וגם אם אתה עני – עדיין תרום מחצית השקל. למה? מה ההגיון?
אחד ההסברים הוא שמדובר בהבנה שאני תמיד חלקי. תמיד חצי. רוצה להגיע לאחדות? תתבטל לזה שאתה חלקי. אתה צריך את האחר, אתה צריך את החבר, אתה צריך את כלל ישראל. הסיפור שלך הוא לא סיפור אישי. זה לא מסע אישי שלך. זה מסע של כולם ביחד. אתה חלק מהכלל ואתה לא יכול לבד. אתה רק חצי. אם תזכור את זה ותעלה את זה למשכן – נזכה כולם להשראת השכינה. אבל אם תחשוב שכבר יש לך הכל – שאתה כבר הכל, שאתה שקל שלם – אתה תהיה בנפרדות. לא תזכה לאחדות.
אפשר להבין גם מזה שהעשיר לא ירבה והדל לא ימעיט שכל אחד מאיתנו יש לו נשמה קדושה. אף אחד לא יכול לדעת מה מקור נשמתו ונשמת חבירו, אי אפשר לעשות השוואות. גם אם על פני השטח נראה שזה עשיר וזה עני – יכול להיות שבפנימיות או פוטנציאל הדברים הפוכים לגמרי. כמאמר הגמרא במסכת שבת – עולם הפוך ראיתי! עליונים תחתונים ולהפך.
כולנו מחצית השקל. מצד אחד חלקיים ומצד שני זורח בנו אור אלוקי אינסופי. שנזכה כולנו לראות את הטוב בתוכנו וכל הסובב אותנו.
תגובות