ל"ג בעומר? משחק ילדים

פורסם באתר: נמסטה, רן ובר
יום רביעי 12 מאי 2010, 20:49

אז אתה נוסע באוטובוס של ארבע בבוקר? אשתי שואלת. אני באמת לא יודע. אין לי מושג. הכל מעורפל כל כך. עם כל הבלגן שיש לי בעסק עכשיו אני בכלל לא יכול לחשוב על כלום. ועוד רגע שבת. וצריך להכין והכל. ומה איתך בכלל? עצרתי ושאלתי אותה. אה… אם אתה לא נוסע – אולי אני אסע, אמרה בחיוך. זה לא הצחיק אותי.

יש ענין עם חגים ומועדים. נראה שיש המון זמן עד שהם מגיעים ואז כשהם מגיעים הם מגיעים בבת אחת ובלי לשאול אותך. 33 ימים של ספירת העומר עד ל"ג בעומר (הגיוני לא?) ובכל זאת אני מוצא את עצמי ברגע האחרון בהתלבטויות. לא יכולת לדאוג לזה לפני שבוע? לא. לפני שבוע היה לפני שבוע ועכשיו זה ממש ממש לפני ל"ג בעומר.

לקראת שבת עדיין בכלל לא ברור מה נעשה. ההילולה של רבי שמעון מתחילה במוצאי שבת, כמה שעות נסיעה מכאן וכמובן עוד פרט קטן – יש כמובן את הילדים. מה נעשה איתם? לנסוע איתם לשם באמצע הלילה להדחס בין מאות אלפי אנשים לא בא בחשבון. פשוט אין צד כזה. מצד שני – איך אפשר להפסיד?

יש לי רעיון! צהלתי, נסע להורים שלי לשבת בהרצליה. הילדים ירדמו אחרי שבת ואז נחתוך למירון! אשתי אהבה את הרעיון אבל עדיין הלחיץ אותה הענין של נסיעה בלילה לצפון וחזרה בחמש או שש בבוקר לקראת הקימה של הילדים. נגיע פשוט מרוסקים בדיוק ברגע שהם יתעוררו מלאי מרץ ליום של 14 שעות פעילות אנרגטית.. מממ… טוב, זה לא מושלם אבל זה מתחיל להתקרב..

התקשרתי להורים קיבלתי אישור המראה  והתחלנו לארוז את הדברים לשבת בהרצליה.

תוך כדי אריזה השקפתי רגע מהחלון החוצה לשדה שליד הבית. ערימת עצים בגודל בית הזדקרה בהתרסה לנגד עיני  ואז זה הכה בי – המדורות! צעקתי בבעתה. מה? שאלה אשתי בתדהמה. הסתכלנו אחד על השנייה פעורי פה. המדורות. של הילדים. הם אוספים עצים כבר מט"ו בשבט (למעלה מחודשיים למי שלא עוקב אחרי הלוח העברי). בכל הישוב לא נותר אפילו קיסם עץ שלא נרתם למלאכת הקישוש המרשימה הזאת.

דקת דומיה לזכר הנסיעה. איך ניסע לרבי שמעון לחפש התעלות רוחנית והילדים יפספסו את המדורות עם החברים. איך הם יחזרו לגנים וכשהגננת הילה תשאל איך היה במדורה הם ישפילו עיניים בעצב ויגידו – לא היינו. ניסינו להיות דמוקרטיים ושאלנו אותם מה הם מעדיפים – שבת אצל סבא וסבתא או מדורות. הם מצאו פתרון מדהים – שבת אצל סבא וסבתא וגם מדורות. טוב שלא שאלנו לגבי נסיעה לירח. הם בטח היו משלבים גם את זה.

טלפון להורים – בצער רב ובשל מדורות ל"ג בעומר, אנחנו מנועים מלהגיע. הם קיבלו את זה בהבנה. פרקנו את המזוודות ונשארנו בבית. במוצאי שבת תוך ההכנות למדורה פגשתי חברים שרצו הלומים – מישהו נוסע לרשב"י? יש מקום? יש שמועה על אוטובוס שיוצא בארבע בבוקר אתה יודע על זה משהו? ארבע בבוקר?! שאג אחד מהם, אני יוצא עכשיו, בשעה הקרובה לכל המאוחר. רשב"י מחכה לי! צביטה קלה בלב, אולי ניסע עם הילדים מחר ביחד לרשב"י כשקצת ירגע?

להמשך הכתבה: ל"ג בעומר – משחק ילדים, חלק 2