אחד הדברים שקורים כשאתה מתחיל לגלות רצון – הוא שאתה מתחיל לפגוש את התיקון שלך. כל עוד שאדם יושם במערה חשוכה, כל עוד שאדם יושב באיזה קצה הר בנפאל – או אפילו בתוך חברת היי-טק בהר חוצבים או כולל בבני ברק – הוא יכול להעביר שנים בלי לגעת בתיקון שלו. למה? כי הוא מוגן בסביבה המוכרת והמגוננת.
כשאדם עושה "מה שצריך" הוא למעשה מרצה, הוא מעביר את חייו בריצוי ולכן הרבה מהכוחות שבתוכו שהיו אמורים להתגלות לא מתגלים והוא למעשה לא חי את הרצון שלו – לא חי את מה שהקדוש ברוך הוא טמן בו. לא חי את מה שהוא היה אמור לעשות בעולם.
כשהוא מתחיל לגלות את הרצון – אז אומנם גם הכוחות הגנוזים בו יכולים לצאת אל השטח אל אויר העולם אבל גם מה שהוא אמור לתקן. אם הוא היה אברך כולל שקט ורגיש ופתאום מגלה שמה שהוא בעצם רוצה לעשות זה לפתוח ישיבה לנושרים – הוא מגלה בדרך למשל שיש לו הרבה כוחונות מול אנשים או אם הוא היה מהנדס ברפא"ל והוא החליט לפתוח סטרט-אפ הוא יכול לגלות את כל הפחדים שלו, את כל ההססנות שלו וכיוב'
כשאני נותן לדברים לצאת החוצה – כשאני מביא אור לתוכי, יוצאים הרצונות הטובים וגם הדברים הקשים ששוכנים בתוך אפילתי הפנימית. זה טוב! רק לא להבהל מזה.
תגובות