יש רק את היום. רק את היום
הבעיה העיקרית שלנו היא שאנחנו לא מתמקדמים במה שמוטל לנגדנו. היום. רק היום.
אנחנו כל הזמן חושבים על מחר ועל מה שהיה אתמול ולא מספיקים לגעת בדבר החשוב ביותר – היום.
מה אני צריך לעשות היום? מה אני רוצה לעשות היום? מה אני יכול לעשות היום?
כמו שהדרך לטפל בכיור מלא כלים מלוכלכים היא לקחת רק כוס אחת ולשטוף אותה, כך גם הדרך לטפל באינסוף עבודה ו/או התחייבויות שמוטלות לפני היא לפרק אותן לגורמים. להחליט מה אני אמור לעשות היום.
ולעשות רק את זה.
נשמע פשוט?