כשמסתכלים מסביב ורואים כל כך הרבה חושך, כל כך הרבה צער, כל כך הרבה אטימות וניכור – הלב זועק, מה אני יכול לעשות? מה בנאדם קטן כמוני יכול לעשות כדי לשנות את העולם הזה? זה נראה בלתי אפשרי!
ריבונו של עולם, מה אתה רוצה ממני? מה הכלים שלי? איך אפשר לגבור על כל הרוע הזה? איך אפשר בכלל להתחיל? מדינות נלחמות במדינות, שריפות, רעב, כאב, התעללות, תסכול וכל כך הרבה התעלמות. ניתוק וייאוש והכל פשוט חושך גדול. בתוך זה זיקים של אור, בתוך זה כמובן שיש הרבה טוב אבל על פניו – על הפנים…
אתה רוצה לעשות. אתה כבר רוצה לעזור. אבל איך? ומה וכמה? כמובן – ישנם המון ארגונים שישמחו לקבל ממך תרומה כדי להשפיע ולהפיץ אור עבורך, וזה מאוד טוב ומועיל אבל בינך לבין עצמך השאלה עדיין מהדהדת – איך אני יכול לעשות טוב בעולם? איך אני יכול להפיץ את האור של הקדושה בעולם? איך אני יכול לשפר את העולם אפילו בגרם אחד של טוב?
מי שמסתובב ברחובות עובר ליד בתים ושומע צעקות. או שקט קפוא ומחריד. בתים מתפרקים. בעיות בזוגיות, זוגות שמתגרשים או שמוצאים פתרונות יצירתיים ואכזריים. ילדים נרמסים בין הורים עסוקים שאין להם זמן. אין להם אפילו זמן לעצמם – אז איך יהיה להם זמן לילדים?
ואם תנסה לדבר עם מישהו – תחטוף מבטים של בוז מעורב באימה. בעיות? למי יש בעיות? הכל בסדר מהדהדים הקירות. קטן עלינו, מחייכים בבוז וממשיכים הלאה למריבה הבאה, להתפרצות הבלתי נמנעת או לדיכאון המתמשך.
אתה לא יכול לעזור למי שלא רוצה עזרה. אתה לא יכול לנסות להאיר בכח במקום שרוצה להשאר חשוך, במקום שרוצה להמשיך להיות מצומק. זה לא אפשרי. זה מתקבל ויכול להביא לתוצאות הפוכות.
והלב ממשיך לזעוק. הלב ממשיך לדמם – מה לעשות? איך אפשר לתקן את כל העולם? אני רק בנאדם אחד. מה רוצים ממני?
הגמרא עונה במסכת שבת (מסכת שבת כא.) על השאלה הזאת. התשובה קשורה לחנוכה. "מצוות חנוכה נר איש וביתו". תתחיל מהבית. תתחיל מהבית שלך. תתחיל מהילדים שלך. תתחיל מהקשר עם אשתך. תביא את האור לבית שלך. תביא את הכוונה הטובה שלך קודם כל פנימה. קודם כל הביתה. תשקיע בפנים.
אתה רוצה לשנות? יופי. אז תתחיל להשתנות בעצמך. תתחיל לעבוד על עצמך, תתחיל להפגש עם הכאבים שלך. תתחיל להודות בנפילות שלך. תעמוד פנים מול פנים מול הפחדים שלך, מול ההסתרות שלך. ותתחיל להשקיע בעצמך ובסובבים אותך. מעט טוב יכול לעשות הרבה. אתה נוגע בלב של כל כך הרבה אנשים שמקיפים אותך – כל מי שמסביב לך קשור אלייך. כל שינוי קטן אצלך יכול להביא הרבה אור אצל הקרובים. גם אם הם לא מבינים, גם אם הם לא מקבלים. פשוט תהיה ותקבל את זה שהשינוי קטן קטן. כמעט ולא מורגש. אור קטן מאוד בתוך חושך חובק עולם.
אז תוכל להניח את החנוכיה בפתח הבית. אז החנוכייה שלך תאיר. אם החנוכייה הפנימית תאיר, ובני הבית ישמחו באור של החנוכייה – אז תוכל להניח אותה בפתח הבית. לא בהתרסה. לא תדחוף את הדברים לאנשים בפנים אלא פשוט תעשה מה שאתה צריך לעשות. זה יאיר ממילא. זה ימלא את כל העולם באור. באור פשוט וטוב. אור שלא נדחף ולא נדחק. אור שיש לו את המקום שלו ומאפשר מקום לאחרים.
מוסיפה הגמרא שם -"והמהדרין : נר לכל אחד ואחד", אחרי שהכנסת את האור הביתה, אחרי שיש לך אור – אז אתה יכול להמשיך נר לכל אחד ואחד, כל אחד שיפגוש אותך יכול לשמוח ולהתחבר לנר הזה.
ומסיימת הגמרא במחלוקת בית הלל ובית שמאי – שנפסקה לפי שיטת בית הלל :" ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך"
רק תהיה מוסיף והולך. אל תוותר. אל תכנע. תמשיך להלחם בלחימה עדינה ועמוקה. תמשיך להוסיף טוב, רק אל תתייאש ותהיה מוסיף והולך. תמשיך להוסיף טוב בעולם, תהיה מהמהדרין מן המהדרין – אלו שהולכים ומוסיפים טוב בחיים שלהם ובחיים של כל מי שסובב אותם.
תגובות