בסיפור של נס החנוכה אנחנו מתודעים לנקודה בסיסית ביותר בקיומנו – נקודת המעט. כל  החג סובב סביב הנקודה של מעט טוב שהופך להרבה טוב. פך שמן קטן שאמור להספיק בקושי ליום אחד – שמאיר את כל ימי החג. איך זה יכול להיות? איך מעט טוב הופך להרבה טוב?

ראשית – צריך לשים לב שאותו המעט היה חתום בחותמו של כהן גדול. זאת אומרת זאת היתה נקודה טהורה. נקודה שהמזויף, נקודה שהרע לא נגע בה. אלפי פכים של שמן מטומאים לא עזרו אבל פך קטן אחד של שמן באמת טהור חתום ושמור – עשה את כל ההבדל.

גם בתוכנו יש נקודה טהורה. נקודה קדושה שלא משנה מה שאנחנו עוברים, לא משנה מה קורה לנו ולא משנה מה אנחנו חושבים על עצמנו – הנקודה הזאת היא קדושה, היא טהורה, היא עצם הטוב. ואם אנחנו מתחברים דווקא לנקודה הזאת ולא מקשיבים לכל הקולות שצווחים בתוכנו – אני לא טוב, אני טמא, אני לא טהור. אם אנחנו לא מקשיבים להם וממשיכים לחפש את הנקודה הטובה. את הנקודה הטהורה – אזי כשנתחבר אליה, אפילו במעט יאיר אור גדול.

האור הזה הוא אור אמיתי כי הוא מחובר לאמת. האמת היא אור גדול. אומר הבעל שם טוב הקדוש שהאוחז במקצת האחדות, אוחז בכל האחדות. זאת אומרת שאם אתה מחובר אפילו מעט לטוב הגדול הזה, אתה כבר מחובר לכולו! ברגע שאתה נוגע בנהר של האור, זורם כל הנהר דרכך.

אבל כדי למצוא את הפך הטהור החשמונאים היו צריכים לזרוק ולא להשתמש בכל אותם אלפי פכים טמאים! זאת אומרת – אם אתה רוצה להגיע לטוב האמיתי שלך, אתה צריך גם לזהות את הזיופים. לזהות את הדברים הלא טהורים. לא להבהל מהם. לא להתייאש אם אתה מוצא אלפי כדים של חושך גולמי – להמשיך לחפש להמשיך להעמיק. לא לוותר על הטוב שלך! לא לוותר על העומק שלך! לא לוותר על הנקודה הטהורה.

וגם אם הנקודה נראית קטנה ומרוחקת. גם אם אתה מוצא ממש מעט טוב. וכמו שאומר רבינו הקדוש בתורה רפ'ב אזמרה לאלוקי – שגם באותה נקודה טובה, גם באותה נקודה טהורה נראה לך שיש הרבה רע ולא מזוכך, תתבונן עוד יותר עמוק תתבונן עוד יותר דק ותמצא שם את הנקודה הטהורה. תמצא שם אור גדול.