המרכז לקבלה ולקיחה – חלק 2

לתחילת המאמר: המרכז לקבלה ולקיחה – חלק 1

היתה שם עוד נקודה שנגעה לליבי – הם דיברו הרבה על הרצון לקבל ועל הרצון לתת. הם הסבירו שהמהלך המתוקן הוא שהרצון לקבל הופך לרצון לקבל בשביל לתת. זאת אומרת שאם אני מקבל שפע רוחני או גשמי – הצורה המתוקנת היא שאני ארצה לקבל, אבל על מנת להמשיך את זה הלאה. להעביר את זה הלאה – זה אולי במשפט אחד התורה של הרב אשלג, שאותו מרכז היה מבוסס עליה.

אבל בניגוד לרב אשלג שהיה צדיק אדיר ועבד כפועל בניין כדי לפרנס את משפחתו – שם היה מהלך אחר לגיוס הכספים. אחרי שלמדת את העקרונות הקבליים של לקבל כדי לתת, פשוט עזרו לך ליישם את זה למעשה. מה זאת אומרת? למשל, אם אתה עורך דין ש*מקבל* אלפי דולרים כל חודש מלקוחות, עכשיו יש לך הזדמנות להפוך ל*נותן* בזה שתתן להם את הכסף. או שתתנדב לעבודה חינם שם או שתתרום את עצמך בצורות כאלו או אחרות.

כמובן שתרומות זה דבר ידוע ומוכר – ואין בו בעיה. גם הנושא של מעשרות – נתינת עשירית מהרווח לצדקה ולעזור למוסדות תורה ולעניים הוא מצוה גדולה, אבל כשזה הופך להפחדות ולסחיטה זה הופך למשהו אחר לגמרי. כאשר אומרים למישהי שאם לא תתרום עוד עשרת אלפים ש"ח אז הסיכוי של בעלה או אמה להחלים קלוש – זה כבר עסק אחר.

שנים אחרי זה הדברים נהיו גלויים יותר, נחשפו סחיטות של אנשים, ניצול ושימוש בכספים כדי לבנות ארמונות לראש המרכז. התחילו להתפרסם כתבות בעיתונים והמרכז מופיע באתר הכתות בישראל.

את הדברים שאני כותב כאן בכאב הייתי חושש לפרסם כדי לא לפגוע בשמו הטוב של מישהו אלמלא פרשת הסחיטה שלהם התפוצצה בטלויזיה הישראלית לפני מעל שבע שנים. ראשי הארגון, לפחות בישראל, ישבו במאסר.

אומרים שהשקר הטוב ביותר מורכב מגרעין של אמת. כדי שמשהו "באמת יעבוד" הוא צריך להיות מבוסס על עקרונות רוחניים עמוקים וטובים.

יש לי הרבה הכרת הטוב לכל מי שרצה לסייע לי בדרכי הרוחנית אבל גם צורך להתריע בפני מחפשים רוחניים אחרים – כמו שאמרה לי שמאנית בארה"ב, תזהר ממי אתה אוכל. תזהר ממי אתה יונק את הרוחניות שלך. האם זה נקי? כשאנחנו הולכים לאכול, אנחנו מוודאים שהמסעדה שאנחנו הולכים אליה נקייה והאוכל נקי. גם ברוחניות – צריך לבדוק את הדברים.

בארה"ב לא קלטתי את זה. לקח לי עוד זמן. העומק של פנימיות התורה היה כל כך כביר שלא הצלחתי לראות מה קורה מסביבי. אחרי שהגעתי לארץ הדברים התחילו להתבהר. משום מה פה השקר בולט יותר. וגם פה – לקח לי זמן לקלוט אותו.

אחד ההסברים הרוחניים לטומאה הוא ערבוב. זאת אומרת שזה לא שקדושה זה טוב וטומאה זה רע, אלא קדושה זה טוב וטומאה זה טוב ורע מעורבבים. כשאין גבולות בכלל – אמת ושקר מטשטשים לכאורה והנפילה קרובה לבוא.

בתור מחפש רוחני – החופש המוגבר של המרכז, אי הקפדה על מצוות, היה נראה לי טוב. אבל בארץ כשניסיתי להבין למה ליל הסדר כל כך יקר, וניסיתי להביא חברים ולהסביר שאם היה מעט יותר זול בטח הרבה מהם היו באים – התחלתי להבין שמאחורי החיוכים המתקתקים מתחבאים דברים מעט אחרים.

לקחתי משם מה שלקחתי והמשכתי בדרכי.