המלחמה על השמחה.. מה מרדכי גרנביץ׳ כתב על להיות בשמחה

מרדכי גרנביץ׳ כתב בדף שלו:

"יש מלחמה לא פשוטה על הסיפור הזה של שמחה. האמת שבדרך כלל זו לא מלחמה אפילו, אלא הפסד בנוקאאוט. כי אנחנו רגילים להתייחס למצבי רוח כגזירה שכזאת. היום יצא לי יום טוב והיום נפל עלי יום גרוע או *** וכדומה. האמת היא שבטבעי אנחנו מיואשים מראש. לא יאוש דרמטי אלא יאוש אדיש כזה. כאילו… אם יהיה כך אז אשמח ואם יהיה כך אז באסה. אז איכשהו יוצא שאני בתקופה מהסוג השני, וזאת בלשון המעטה. ועם כל מיני הצדקות וסיבות רציניות וזה. ואז נתקלתי בבית הכנסת בשעמומי (בכל זאת חזרת הש"צ) בספר "להיות בשמחה" של רן ובר.
עכשיו, לא נעים להגיד, אבל יש לי את זה בבית, אפילו עם הקדשה אישית, שניתנה לי במסירה אישית על ידי המחבר בביתי האישי (דירה שכורה אבל הסכם שכירות אישי) ועד אותו רגע לא פתחתי את זה…
ואז בחזרת הש"ץ ההיא נתקלתי בכמה קטעים שכמה שהם היו 'לכאורה' פשוטים – הם היו פשוט במקום. ובעיקר נתנו לי תקוה. לא שהגעתי ל'תכלית השמחה' ופתאום כל הכאבים והחרדות עברו. ממש לא. אבל חלחלה איזו הבנה שיש בה נחמה, ניגון של תקוה. ידית אחיזה באופציה 'לבחור' אחרת. וזה הרבה לטעמי.
אז עברו כמה ימים ופתאום חשבתי לי, איזו הזדמנות יש לי להמליץ ולפרגן לחבר שמגיע לו. ומה, זה לא מתאים כאילו להמליץ על ספר? פחחח
אז מעל במה זו הנני מתכבד להמליץ על ספרו של רן. ובהזדמנות זאת, משתפכם, שפתאום קלטתי כמה ה"שב ואל תעשה" הוא כזה מנוכר ואדיש, אז ממליץ לפרגן כשזה אמתי וכשיש על מה. (ללייק פה למשל יכול בהחלט לקדם את הספר -אז למה לא בעצם אם הגעת עד כאן?)
סחטיין עליך רן, ורוצו לקנות!״

תודה למרדכי גרנביץ׳ היקר, לכל הספרים של רן לחצו כאן