אסתר בחינת שבת מלכתא – ושתי חיללה את השבת ואסתר שומרת השבת, מעלה את המלכות ומגלה את ההסתרה

מובא בליקוטי הלכות שאסתר היא בחינת שבת מלכתא, שהיא קמה במקום ושתי שחיללה את השבת, שהכריחה וגרמה לחילול שבת ועל כך נענשה ואסתר עלתה לשילטון במקומה. עניין אסתר הוא גילוי ההסתרה, הוצאת הכוחות הנסתרים של מסירות הנפש של היהודי מהכח אל הפועל.

"שזה בחינת אסתר ואנכי הסתר אסתיר שאפלו בתכלית ההסתרה בהסתרה שבתוך הסתרה גם שם הוא אנכי. כי גם שם נמצא ה' יתברך כי מלא כל הארץ כבודו ואסתר היא ההפך מושתי המרשעת כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה תחת הסרפד יעלה הדס וכו' כי ושתי בטלה את השבת כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. וקמה אסתר במקומה ששמרה את השבת. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ואת שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך שמנתה בהן את ימי השבת. כדי שלא תשכח את השבת וה' יתברך ברחמיו סבב סבות."

גם אם הסתכנה בכך – זה לא היה דבר שהרתיע את אסתר המלכה. היא דאגה לשמור שבת ולקיים את ההלכות כפי שכתוב שאסתר היתה אוכלת זרעונים כדי לא להנות מהמזון הלא כשר בבית אחשוורוש. אסתר בחינת מסירות נפש – עד כדי שאמרה "כאשר אבדתי אבדתי" – אבדתי לעולם הזה, ולעולם הבא.

"ומנה ובה אבא ליזיל בה נרגא שהמן הרשע בעצמו יעץ להרג את ושתי שחללה את השבת ועל ידי זה בעצמו היתה מפלתו שמלכה תחתיה אסתר המלכה שהיא בחינת שבת מלכתא ועל ידי זה הכניעה את המן שהוא זהמת הנחש פגם ל"ט מלאכות וכנ"ל:"

דווקא המן הרשע שיעץ להרוג את ושתי הביא על עצמו את מלכותה של אסתר שבסופו של דבר הביאה לסופו. מתוך החושך וההסתרה קמה התקומה לעם היהודי :
"..וזה בחינת פורים כי באמת פורים הוא חדוש גדול מאד כי אז בפורים מאיר הארה גדולה מאד מאד בחינת הארת שבת ויותר כמובא בכונות ואף על פי כן מתר בפורים כל הל"ט מלאכות. והדבר תמוה לכאורה אך באמת זה עקר בחינת מפלת המן זהמת הנחש. שהוא פגם הל"ט מלאכות של ימי החל כי המן רצה להתגבר על ישראל חס ושלום על ידי פגם הל"ט מלאכות של ימי החל ולבטל את השבת כנ"ל. גם רצה לבטל את בנין בית המקדש כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ששם בבית המקדש היה כל הל"ט מלאכות בקדשה בבחינת ט"ל אורות והוא רצה לבטל את כל זה ונהפכה מחשבתו הרעה על ראשו כי נעשה ההפך. כי אדרבא הם הפילו את המן לגמרי. ואדרבא המשיכו הארה גדולה ביום זה בכל דור ודור. וההארה גדולה ונפלאה כל כך עד שאפלו כשעושין כל הל"ט מלאכות אף על פי כן אין בהם שום אחיזה להסטרא אחרא חס ושלום כי כל הל"ט מלאכות נכללין בקדשת שבת כנ"ל. נמצא שנהפכה מחשבתו הרעה ממש מהפך אל הפך כי על ידי קדשת פורים שהוא בימי החל ומתרין בו כל המלאכות על ידי זה עקר התגלות הארת קדשת שבת. כי עכשו מגלין שיש לנו כח אפלו בימי החל לדחות זהמת הנחש מן הל"ט מלאכות אף על פי שעושין אותן בימי החל. על ידי שממשיכין עליהם הקדשה של שבת וכו' כנ"ל." (ספר ליקוטי הלכות או"ח – הלכות שבת הלכה ג)