אין הדבר תלוי אלא בי – מתוך ״בודאי ישנה אהבה״

מתוך הספר ״בודאי ישנה אהבה״:

אין הדבר תלוי אלא בי. זהו עיקרון ממש בסיסי במסע שלנו. לאורך כל הסיפור נראה שהמשנה למלך לא מתלונן, לא תולה את הבעיות שלו באחרים ולא מנסה לשנות אף אחד אחר – פרט לעצמו. הוא לוקח אחריות על החיים שלו, על המסע שלו ועל התפקיד שלו. אחד הדברים הקשים ביותר בטיפול זוגי הוא שכל אחד מבני הזוג בטוח שהבעיה העיקרית נמצאת אצל השני וש״נכון שגם לי יש בעיות״, אבל אם בן הזוג היה באמת מטפל בעצמו ועושה את העבודה שהוא אמור לעשות – הכול היה נפתר. זאת האשליה השקרית והכואבת ביותר, לתלות את האושר שלך ואת השמחה שלך במישהו אחר. אתה ואת, כל אחד בפני עצמו, צריכים לעשות את העבודה. אי אפשר לחכות שמישהו אחר יעשה אותה בשבילנו. המשנה למלך מתעורר ושוב נופל ושוב מתעורר, ולא מאשים בכך איש. אי אפשר להדגיש את הנקודה הזאת יותר מדי. אתה אחראי על המסע שלך, את אחראית על המסע שלך. אם נעשה את העבודה – נגיע לבת המלך ונזכה בעזרת השם להוציא אותה מהלא טוב. אבל אסור לתלות את המצב שלי במישהו אחר! זה ממש הורס את החיים שלנו. אם אני מאמין שבן הזוג צריך להשתנות, וששום דבר לא יכול לקרות עד שהוא ישתנה, אני מחריב במו ידיי את הסיכוי לשינוי. מדוע? מכיוון שאני יכול לשנות רק את עצמי, ואשתי יכולה לשנות רק את עצמה. אני לא יכול לשנות את הדפוסים הפנימיים שלה, היא צריכה לבחור בכך ולהילחם על הטוב שלה. וכן להפך – היא לא יכולה לתקן אותי. אם אני מסרב להשתנות, היא לא יכולה לשנות אותי בכוחות עצמה. מה שנובע מכך הוא שאם כל אחד מאשים את הצד השני ומחכה שהוא ישתנה לא יקרה כלום, כידוע לרבים מאיתנו. מה אפשר לעשות, אם כן? לקחת אחריות רגשית מלאה על המסע האישי שלי. לא לחכות שבן הזוג יואיל בטובו לזוז ולהשתנות, אלא לעבוד על עצמי ולא לוותר על הטוב המשותף שלנו. נקודה להתבוננות: בכנות, ביני לבין עצמי, עד כמה אני מרגיש שהאחריות מוטלת עליי ועד כמה על בן או בת הזוג? אם אני משליך את האחריות על הצד השני, מה הם לדעתי הסיכויים לשינוי? הגמרא במסכת עבודה זרה מספרת על מעשה ברבי אלעזר בן דורדיא, שמתואר בגמרא כאחד החוטאים הגדולים ביותר שהחליט בערוב ימיו לעשות תשובה:

הָלַךְ וְיָשַׁב בֵּין שְׁנֵי הָרִים וּגְבָעוֹת. אָמַר: הָרִים וּגְבָעוֹת, בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים. אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה״. אָמַר: שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים. אָמְרוּ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה״. אָמַר: חַמָּה וּלְבָנָה, בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים. אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה״. אָמַר: כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים. אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם״. אָמַר: אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּי. הֵנִיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וְגָעָה בְּבִכְיָהּ עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דּוֹרְדָּיָא מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא… בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּכַמָּה שָׁנִים וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת. וְאָמַר רַבִּי: לֹא דַּיָּן לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁמְּקַבְּלִין אוֹתָן, אֶלָּא שֶׁקּוֹרִין אוֹתָן רַבִּי. )עבודה זרה יז, א( רבי אלעזר בן דורדיא רצה שיבקשו עליו רחמים. הוא רצה שמישהו אחר יעשה את העבודה בשבילו, כמו מישהו שפונה לאנשים חשובים שיעסקו בעניינו. אבל הגמרא מלמדת אותנו שהישועה שלו הגיעה רק כשהסכים לעובדה הפשוטה שאין הדבר תלוי אלא בו. אתה רוצה לשנות את מערכת היחסים שלך? העבודה מוטלת עליך. את רוצה שהחיים שלך יהיו טובים יותר? את צריכה לעשות את מה שמוטל עלייך, ולא לצפות שמישהו או משהו אחר יפתור לך את הבעיה. השמיים והארץ ושאר הכוחות האדירים אומרים לו: עד שנבקש עליך, נבקש על עצמנו. זה נשמע בתחילה אולי כחוסר אכפתיות. למה הם לא עוזרים לו? אבל העומק הוא שבאמירה הזאת הם בעצם מודים בכך שגם הם צריכים לתקן את עצמם ושהדבר תלוי בהם. בפשטות נראה שמשום שסירבו לו והוא לא מצא מי שיבקש עליו רחמים, הלך וביקש על עצמו. אבל אפשר גם ללמוד שבגלל שראה שאפילו הם צריכים לבקש רחמים על עצמם – הבין שזה גם המצב שלו. לפעמים זה אחד הדברים שמעכבים אנשים מלהתחתן. באופן לא מודע הם מחפשים את המושלם או את המושלמת, שאם יתחתנו איתם המצב שלהם ישתנה לאין שיעור. אם רק אמצא מישהו עשיר שיסכים להתחתן איתי, ייפתרו כל הבעיות שלי בחיים. כל מי שמכיר זוגות כאלה, יודע ש״צרות של עשירים״ הן צרות לא פחות מצרות של עניים. כל אחד ותיקונו. אם אני מצפה שכל הבעיות שלי ייפתרו כשאתחתן עם המושלם, אמת המידה שלי לקשר לא תהיה לחפש אדם נורמלי עם יתרונות וחסרונות, אלא לנסות למצוא פלקט מושלם ולהשליך עליו את כל הצרכים והבעיות שלי. האם זה יעבוד לאורך זמן? האם זה באמת יפתור את הקשיים הפנימיים שלי? קל לנו לראות את זה אצל אחרים, אבל קשה לנו להאמין שגם אנחנו פועלים או יכולים לפעול כך.

לחצו כאן לפרטים נוספים על הספר בודאי ישנה אהבה.