בין המצרים – להרגיש את הכאב, ולהיות איתו.

אנחנו עכשיו בתקופת בין המיצרים – שלושה שבועות בין י"ז תמוז לבין תשעה באב. כידוע, לפי היהדות, כל תאריך בשנה שבו חל חג או מועד הוא לא אקראי אלא מוכן מששת ימי בראשית מבחינה רוחנית לאותו מאורע. זאת אומרת – לדוגמא, האור הרוחני שהיה בעולם ביציאת מצרים יורד מחדש לעולם כל שנה בזמן פסח, האור…

קרא עוד

תשעה באב : מציאות בלי קביים

מסופר שפעם רבי נחמן דיבר עם רבי נתן על שמחה בעבודת השם, ואמר לו שרוב היום אנחנו צריכים להיות בשמחה, חוץ משעה אחת של התבודדות שבה האדם יכול לעשות חשבון נפש, לברר עם עצמו ועם בורא עולם איפה הוא באמת אוחז ואז להיות בשברון לב. גם באותה השעה מדובר על שברון לב ולא על עצבות.…

קרא עוד

תשעה באב : האור השחור

יש אור שהוא מעל האור. יש עומק שהוא עמוק מכל העמקים. יש תקווה שהיא מעבר לכל הגיון. תקווה שלא קשורה למה שקורה מסביבינו. תקווה שנמשכת מהאינסוף. בתשעה באב נחרב המקדש. בתשעה באב בכינו בכיית חינם. בתשעה באב נגזר בעקבות חטא המרגלים שלא יכנסו לארץ ישראל. בתשעה באב נלכדה ביתר. בתשעה באב הציתו הנכרים את בית…

קרא עוד

תשעה באב – לראות את האור בתוך החושך המוחלט | חלק ב'

כל עוד שאני בערפל, קשה לי לבחור. כי כל עוד שאני בערפל אני מרגיש ש"בסך הכל הכל טוב" ואז אני לא יכול לעשות עבודה אמיתית. אין לי מה שידחוף אותי קדימה. אין לי מה שיוביל אותי לעבר הטוב. אין לי ברירות. כשאני רואה שהכל חשוך – בית המקדש נחרב, השכינה בגלות, הלבבות אטומים, כמעט ולא…

קרא עוד

תשעה באב – לראות את האור בתוך החושך המוחלט | חלק א'

עוד פעם מגיע הזמן הזה בשנה. שלושת השבועות. בין המיצרים. תשעה באב. עוד פעם החורבן הזה. עוד פעם תחושת הכהות הזאת? מה רוצים ממני? למה כל החושך הזה? ועוד בכוונה להמעיט את האור? משנכנס אב ממעטים בשמחה. גם ככה קשה – למה עוד למעט בשמחה? כשיש קצת אור חיצוני אז אפשר להחליק דברים ולהגיד שבסך…

קרא עוד