שיעורים עם רן בסוכות – מכמורת,אשדוד, ירושלים.

 

מכמורת – שלישי הקרוב ב20:30 בסוכה/בית של שרון ואבישי מור, פרטים ליאור 0544259247. לאישור הגעה בפייסבוק: הארוע בפייסבוק – לחצו לאישור לשיעור במכמורת

אשדוד – הילולת רבי נחמן – רביעי בלילה באשדוד, רחוב אמרלד 2 אשדוד רביעי 20:15. לפרטים: משה: 0504057074
לאישור הגעה בפייסבוק:
הילולת רבינו באשדוד- פרטים בפייסבוק

ירושלים – יפה רום 86 ירושלים, בגינה הגדולה והסוכה השמחה של זאב – "דלתות הסוכה" נפתחות ב19:00 עם אוכל וניגונים, ממשיכים עם שיעור עם רן ובר לאור תורתו של רבי נחמן ומתחברים לאור של סוכות – החג של השמחה!!

פרטי הגעה: זאב 0502320100
לאישור בפייסבוק:
השיעור בסוכה בירושלים – בפייסבוק

לקחת את כל ה"אורות" של החגים לתוך החיים

האתגר הגדול! לחזור מחגי תשרי לחיים "הרגילים".

ברוך השם שמחר שבת, אבל איך ניקח את כל מה שקרה בתשרי לשאר השנה?

ישנן תקופות כל כך דחוסות בעשייה,לימוד,תפילה,קדושה שלפעמים  לא ברור איך הן יתחברו עם החיים "הרגילים" או היומיום כפי שאנחנו קוראים להם.

הסוד הוא לא להפריד. לדעת שעת ליזרוע ועת לקצור, עת לחשות ועת לדבר – עת לתשרי ועת לחשוון. אז אפשר לקבל פרופורציה נורמאלית על הדברים. אנחנו לא בחרנו להכנס לתשרי ואנחנו לא בוחרים לצאת ממנו. הסוד הוא לעשות את מה שאתה יכול וצריך ורוצה בכל עת ובכל שעה.

לקבל את זה שהזמן משתנה, דברים נכנסים ודברים יוצאים מהפריים – זאת לא האחריות שלך. האחריות שלך זה להיות ככל הניתן במודעות ובבחירה נכונה לך באותו הזמן.

שנזכה לקחת את כל המתנות הרוחניות והגשמיות של החגים ולהכניס אותם לתוך חיי היומיום!

וידאו – להיות ערבה חבוטה?? ולקבל אורות עליונים?!

רועי פורר – פגישה עם האדריכל

שיעור וידאו לסוכות – ארבעת המינים : לאגוד את כל החלקים שלי

התפילין, האתרוג והשמחה – סיפור חסידי לסוכות

יש סיפור מפורסם על בעל המאור עיניים, רבי נחום מצ'רנוביל, שירש את התפילין של הבעל שם טוב. צריך להבין מה זה אומר התפילין של הבעל שם טוב, הערך של זה לא נתפס! לקראת חג הסוכות הוא ראה שאין לו כסף לקנות אתרוג מהודר – והחליט למכור את התפילין היקרות והנדירות. הוא קנה אתרוג מאוד מהודר וחזר הביתה בשמחה עם האתרוג. אשתו ראתה את האתרוג ותמהה מאין היה לו כסף? הוא סיפר לה בשמחה שהוא מכר את התפילין ובכסף קנה את האתרוג. מה?! הזדעזעה. היא חטפה את האתרוג ונשכה אותו – ובכך פסלה את האתרוג. רבי נחום התחיל לרקוד ולשיר.

סיפור תמוה! מה פתאום הוא מכר את התפילין ולמה כשהיא פסלה את האתרוג הוא התחיל לשיר ולרקוד. פה לימד אותנו רבי נחום מצ'רנוביל שיעור בכאן ועכשיו. כאשר צריך להניח תפילין הוא הניח תפילין וכאשר הגיע זמן סוכות – הזמן שבו צריך אתרוג ולא את התפילין, הוא מכר את התפילין ללא חשש ובביטחון מלא קנה בכסף אתרוג מהודר – לתפילין ידאג מאוחר יותר, זה לא "עכשווי". וכאשר אשתו נשכה את האתרוג ופסלה אותו? כל מה שנשאר לו עכשיו היה לקיים את מצוות השמחה. זה הדבר שהוא היה צריך לעשות – כאן ועכשיו. שנזכה להיות בשמחה בכל מצב ובפרט להתחזק בשמחה בזמנים קדושים אלה שהארת השמחה היתירה מאירה בהם.

למאמר השלם : חג הסוכות – שמחה כעבודה רוחנית

חג סוכות – שמחה כעבודה רוחנית, חלק ב' / רן ובר

להתחלת המאמר: שמחה כעבודה רוחנית, חלק א'

יש ציווי בחגים ובעיקר בסוכות – ושמחת בחגך. אבל יש לזה תוספת – והיית אך שמח. איך אפשר להיות "אך שמח" (רק שמח)? נושא השמחה הוא נושא מאוד בסיסי בעבודה רוחנית ובפנימיות בגלל שהשמחה מראה רצון.

כשאתה נותן למישהו עבודה – איך אפשר לדעת אם הוא באמת "בענין" או עושה את זה כדי לצאת ידי חובה? אפשר לראות את זה על הפנים שלו. אם אתה רואה שהאדם עושה את הדברים בשמחה – זאת אומרת שהוא באמת רוצה לעשות את זה ואם אתה רואה שהוא עושה כל מה שצריך אבל בפנים חמוצות – זה מוכיח שהוא ממש לא רוצה לעשות את זה והוא רק מרגיש מוכרח.

מכירים את ה"מודטים הקשוחים"? אלו שבכל ריטריט מסתובבים בפנים חמורות וזועפות? או שאם אתה עושה לידם משהו שלא לרוחם אומרים לך "אתה מפריע לספייס שלי?"

בתורה מבואר שאם אתה לא עושה את העבודה הרוחנית שלך בשמחה – אתה בבעיה. כתוב "תחת אשר לא עבדת את השם יתברך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" – ואז העבודה הרוחנית שלו לא שלמה. בגלל שעשה את הדברים בחיצוניות, בהקפדה ובקשיחות ולא מתוך פשטות, שמחה וטוב לבב.
חג הסוכות מחבר אותנו לנקודה הזאת – נקודת השמחה והפשטות בעבודה הפנימית. עצם זה שאתה בתוך הסוכה – זה כבר עושה את העבודה. רק להיות, כבר אמרנו?

ביהדות מאוד חזקה הנקודה של עבודה רוחנית כללית – ועבודה רוחנית לפי זמני השנה. זאת אומרת אתה תמיד מתקדם ומעמיק, מבקש קרבת השם. מתבודד – בדיבור או בשתיקה, עובד על המידות או כל דבר שאתה מתכוונן אליו אבל מלבד העבודה הכללית – ישנה תמיד עבודה לפי הזמן והמקום. רבי נחמן מסביר שכדי לתקן את ליבו אדם צריך להתחבר לנקודה השייכת לליבו בעת הזאת.

זאת אומרת – לנקודה שהיא קודם כל שייכת לך ולא סתם מועתקת או מושאלת ממישהו אחר ולא רק זאת אלא למה שקשור אלייך עכשיו. יכול להיות שעבודה רוחנית מסוימת התאימה לך בעבר אבל כרגע היא לא רלוונטית. תהיה אמיתי עם עצמך – מה באמת אתה צריך עכשיו לעשות?

יש סיפור מפורסם על בעל המאור עיניים, רבי נחום מצ'רנוביל, שירש את התפילין של הבעל שם טוב.
צריך להבין מה זה אומר התפילין של הבעל שם טוב, הערך של זה לא נתפס! לקראת חג הסוכות הוא ראה שאין לו כסף לקנות אתרוג מהודר – והחליט למכור את התפילין היקרות והנדירות. הוא קנה אתרוג מאוד מהודר וחזר הביתה בשמחה עם האתרוג. אשתו ראתה את האתרוג ותמהה מאין היה לו כסף? הוא סיפר לה בשמחה שהוא מכר את התפילין ובכסף קנה את האתרוג. מה?! הזדעזעה. היא חטפה את האתרוג ונשכה אותו – ובכך פסלה את האתרוג. רבי נחום התחיל לרקוד ולשיר.

סיפור תמוה! מה פתאום הוא מכר את התפילין ולמה כשהיא פסלה את האתרוג הוא התחיל לשיר ולרקוד. פה לימד אותנו רבי נחום מצ'רנוביל שיעור בכאן ועכשיו. כאשר צריך להניח תפילין הוא הניח תפילין וכאשר הגיע זמן סוכות – הזמן שבו צריך אתרוג ולא את התפילין, הוא מכר את התפילין ללא חשש ובביטחון מלא קנה בכסף אתרוג מהודר – לתפילין ידאג מאוחר יותר, זה לא "עכשווי". וכאשר אשתו נשכה את האתרוג ופסלה אותו? כל מה שנשאר לו עכשיו היה לקיים את מצוות השמחה. זה הדבר שהוא היה צריך לעשות – כאן ועכשיו.

שנזכה להיות בשמחה בכל מצב ובפרט להתחזק בשמחה בזמנים קדושים אלה שהארת השמחה היתירה מאירה בהם.

חג סוכות – שמחה כעבודה רוחנית – חלק א / רן ובר

פורסם באתר נמסטה

תמיד אהבתי את חג סוכות, גם לפני שחזרתי בתשובה. יש משהו בחג הזה שפשוט תמיד שימח אותי. ובאמת זה הקטע של חג סוכות – הוא נקרא גם חג שמחתנו.

לצאת החוצה מהבית לשבוע – לגור תחת כיפת השמיים בסוכה עם סכך – מספיק עבה שלא תכנס השמש יותר מידי אבל קצת מאוורר שאפשר יהיה לראות כוכב או שניים, מי אמר שצריך לנסוע לסיני לעשות ריטריט? אין עבודה, אין לחץ של הספקים. רק אתה ועצמך. או אתה וחברים. הרבה חברים.

אני זוכר שגרתי בניו יורק ועברתי ליד האוניברסיטה ואיזה חבדני"ק צד אותי בעיני הנץ שלו – מצוות לולב? הוא שאל. איך הוא ידע שאני יהודי מכזה מרחק? מאמנים אותם מילדות, אני בטוח! חייכתי, נו טוב. נכנסנו לסוכה שלהם, הוא הראה לי איך נוטלים את ארבעת המינים וזה היה נחמד. הוא גם קלט שאני רוחני אז נתן לי הסברים רוחניים/פנימיים על ארבעת המינים וחג הסוכות. אני זוכר שזה לא הרגיש לי מאיים משום מה. באמת יש איזה שמחה בסיסית בחג הזה שעוברת מעל כל המחסומים והחלוקות.

אולי זאת הסוכה עצמה. לפי הפנימיות בסוכה בחג הסוכות שורה אור החסדים. אור רוחני מאוד גבוה שכל מה שצריך כדי לקבל אותו – זה פשוט להיכנס לסוכה. זאת המצווה עצמה! לא צריך לברך, לא צריך לעשות שום דבר, רק להיכנס לסוכה. פשוט להיות.

כולם אוהבים לבוא לסוכה – חילוניים, דתיים, חוזרים בתשובה, נאו-רוחניקים –  כולם מתחברים ביחד בשמחת החג. שיחת חברים בסוכה – עם אספרסו, מה רע? או אולי על האש. תלוי בשעת היום והכיוון הקולינרי של החברים שבאים להתארח.

יש חברים שאני לא מספיק לראות כל השנה. כל אחד והעניינים שלו, כל אחד והכיוון שלו. ואז מגיע סוכות ופתאום יש זמן – כל אחד מוצא את היום שלו ומגיע. זה אולי נראה לא רציני לפגוש חבר פעם בשנה – אבל יש בזה דווקא משהו מתוק. אמיר תמיד מתקשר אלי שבועיים לפני כדי לשריין מקום. אנחנו חברים כבר יותר מעשרים שנה אבל החיים סוחבים.. אתם יודעים. אז סוכות זה הזמן שבו אנחנו מתעדכנים, מה קורה איתנו בפנים, בחוץ. ככה, יש בזה משהו מיוחד עבורי.

השנה הרחבתי את הסוכה, הגדלתי אותה כמעט פי שניים – עכשיו זה בכלל מיני ארמון. הילדים באורות – יש הרבה לאן לרוץ בסוכה (נקווה שלא יחריבו לי אותה, ואם כן – אני מקווה שאזכור את השמחה..)

להמשך הכתבה : חג סוכות – שמחה כעבודה רוחנית – חלק ב'

האם סוכה שחלקה מתחת לגג היא סוכה כשרה? מה זאת דופן עקומה? האם אפשר לשבת בסוכה כזאת?

ראשית צריך לדעת שמתחת לגג אסור לגברים לשבת כי זה לא מקום הסוכה – אבל מצד השני, אזור קטן מתחת לגג אינו פוסל את הסוכה מדין "דופן עקומה". דין דופן עקומה הוא דין מיוחד שמאפשר להכשיר את הסוכה גם אם חלקה נמצא מתחת לגג.

השיעור של דופן עקומה מקסימלית הוא 4 אמות – זאת אומרת בערך כ2 מטר. זאת אומרת שאם הגג בולט לדוגמא רק 30 ס"מ הסוכה יכולה להיות כשורה לחלוטין. (לא נכנסו כאן לביאור מימדי המידה אמה מישום שיש בזה מחלוקת, בכל מקרה שהגג מעל למטר/מטר וחצי חשוב לבדוק את הדברים עם תלמיד חכם / רב)

דופן עקומה היא הלכה למשה מסיני ולא נלמדת מפסוקים מסויימים בתורה.

חג סוכות שמח וכשר!

מה משמעות השם אושפיזין? מה זה אושפיזין? מה סדר האושפיזין?

האושפיזין הם אורחים בארמית. הכוונה היא הן לאורחים "פיזיים" שמזמינים לסוכה והן לאורחים הרוחניים – שבעת הרועים. בעזרת החיבור לכל אחד מהאושפיזין, כל אחד ביומו אנחנו יכולים להעמיק את האמונה ולהתחבר לאותן המידות שכל אחד מהאושפיזין מייצג.

סדר האושפיזין לפי המנהג הספרדי והחסידי – מבוסס על הספירות

  • ביום הראשון אברהם
  • ביום השני יצחק
  • ביום שלישי יעקב
  • ביום הרביעי משה
  • ביום החמישי אהרן
  • ביום השישי יוסף
  • ביום השביעי דוד

סדר האושפיזין לפי המנהג האשכנזי (לפי סדר הדורות)

  • ביום הראשון אברהם
  • ביום השני יצחק
  • ביום שלישי יעקב
  • ביום הרביעי יוסף
  • ביום החמישי משה
  • ביום השישי אהרן
  • ביום השביעי דוד



מידות

לכל אחד מהאושפיזין מיוחסת מידה – דהיינו ספירה מן הקבלה. סדר האושפיזין הנהוג לפי המנהג הספרדי ומנהג החסידות משמר את סדר הספירות, ומקביל לשבע הספירות התחתונות. בכל יום מיוחסת חשיבות מיוחדת למידה הקשורה באורח של אותו היום:

  • אברהם – חסד
  • יצחק – גבורה
  • יעקב – תפארת
  • משה – נצח
  • אהרון – הוד
  • יוסף – יסוד
  • דוד – מלכות

3 הספירות העליונות אינן משויכות לאף אחד מהאושפיזין כיוון שהן מוגדרות כספירות 'מוחין', והן קודמות ליישום המעשי.

חג סוכות – להיות פשוט, פשוט להיות

בחג הסוכות אנחנו מצווים לצאת החוצה, לצאת מבתי הקבע ולגור בבית הארעי. לגור בצל האמונה הקדושה. לצאת מההרגלים שלנו, מהשלווה המדומה שמעניקים קירות האבן והבטון ולהתחבר לפשטות.

לקחת נשימה עמוקה ולצאת לשבוע להתגורר מתחת כיפת השמיים. יש סכך – אבל גם הוא חייב להיות לא אטום לגמרי. בהלכה כתוב כדי שיהיה אפשר לראות את הכוכבים – אבל במינימום שיוכל להכנס גשם אם יורד גשם. לא שאנחנו מצפים לגשם – כי אם יורד גשם אז צריך לחזור לבתי האבן שלנו..

יש משהו פשוט בסוכה. כמה קירות וסכך שמהווה גג ארעי. כמה מהודרת יכולה להיות? גם אם היא מאוד מקושטת, בסך הכל ההבדלים בסוכה לא כל כך גדולים – גם עשירים וגם עניים בדרך כלל יכולים לדור בסוכות דומות יחסית. בכל אופן – יחסית להבדלים האדירים בבתי הקבע – בין העשיר לעני, ההבדל בסוכה לא כל כך משמעותי.

עצם העובדה שאנחנו גם תלויים יותר בחסדי שמיים בסוכה גם מחבר בין העני והעשיר. זה מאוד מחבר, ומצווה גדולה היא גם להזמין אורחים לסוכה, בעיקר עניים אך לא רק. חג סוכות – חג שמחתנו, צריך להרבות בשמחה, ברעות, בסעודות בסוכה. להזמין את האושפיזין, את הרועים הקדושים. לשמוח עם הילדים ולראות איך שפשטות – היא מעלה גדולה.

שנזכה לחג סוכות מלא שמחה וטוב לבב!

סדר אושפיזין לסוכה

בלילה ראשון כשנכנס לסוכה קודם שישב לאכול ובכל יום קודם סעודתו יאמר זה:
אֲזַמִין לִסְעוּדָתִי אוּשְׁפִּיזִין עִילָאִין אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקב משֶׁה אַהֲרן יוסֵף וְדָּוִד:

ביום הראשון אומר:

בְּמָטֵי מִינָךְ אַבְרָהָם אוּשְׁפִּיזִי עִילָאִי דְיַתְבֵי עִמִּי וְעִמָּךְ כָּל אוּשְׁפִּיזֵי עִילָאִי יִצְחָק יַעֲקב משֶׁה אַהֲרן יוסֵף וְדָּוִד:

ביום השני אומר:

בְּמָטֵי מִינָךְ יִצְחָק אוּשְׁפִּיזִי עִילָאִי דְיַתְבֵי עִמִּי וְעִמָּךְ כָּל אוּשְׁפִּיזֵי עִילָאִי אַבְרָהָם יַעֲקב משֶׁה אַהֲרן יוסֵף וְדָּוִד:

ביום השלישי אומר:

בְּמָטֵי מִינָךְ יַעֲקב אוּשְׁפִּיזִי עִילָאִי דְיַתְבֵי עִמִּי וְעִמָּךְ כָּל אוּשְׁפִּיזֵי עִילָאִי אַבְרָהָם יִצְחָק משֶׁה אַהֲרן יוסֵף וְדָּוִד:

ביום הרביעי אומר:

בְּמָטֵי מִינָךְ משֶׁה אוּשְׁפִּיזִי עִילָאִי דְיַתְבֵי עִמִּי וְעִמָּךְ כָּל אוּשְׁפִּיזֵי עִילָאִי אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקב אַהֲרן יוסֵף וְדָּוִד:

ביום החמישי אומר:

בְּמָטֵי מִינָךְ אַהֲרן אוּשְׁפִּיזִי עִילָאִי דְיַתְבֵי עִמִּי וְעִמָּךְ כָּל אוּשְׁפִּיזֵי עִילָאִי אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקב משֶׁה יוסֵף וְדָּוִד:

ביום הששי אומר:

בְּמָטֵי מִינָךְ יוסֵף אוּשְׁפִּיזִי עִילָאִי דְיַתְבֵי עִמִּי וְעִמָּךְ כָּל אוּשְׁפִּיזֵי עִילָאִי אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקב משֶׁה אַהֲרן וְדָּוִד:

ביום השביעי אומר:

בְּמָטֵי מִינָךְ דָּוִד אוּשְׁפִּיזִי עִילָאִי דְיַתְבֵי עִמִּי וְעִמָּךְ כָּל אוּשְׁפִּיזֵי עִילָאִי אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקב משֶׁה אַהֲרן וְיוסֵף:
(מתוך אתר "לולב")