חג פורים – מסכות ואנטי-מסכות

בפורים אנשים עוטים מסכות. ובשאר השנה? כמובן שכן. מה מיוחד במסכות של פורים? מה שמיוחד במסכות פורים זה המודעות למסכה. זאת אומרת – עצם העובדה שאני יודע ששמתי מסכה עלי, מאפשרת לי להיות נפרד מהמסכה. להיות לא מזוהה עם המסכה. בפורים לומדים להיות לא מזוהים עם המסכות שלנו. מתחילים עם ...

Read More »

ריטריט של שתיקה

כשאדם לוקח לו פרק זמן לעצמו, פסק זמן לעצמו – הוא יוצא מהמולת העיר. הוא יוצא מכיכר השוק ונכנס למציאות אחרת. מציאות פנימית יותר. מציאות עמוקה יותר. כשהשקט מעמיק – האדם מוצא בתוך תוכו עומקים ורבדים שהוא לא הכיר לפני. רבדים שהרעש הסתיר, שהרעש סיכך. פתאום נקודות טהורות וזכות מתבהרות ...

Read More »

מהפכת הטוב – סיפורו של מר פומרנץ

סיפור קצר חדש שהתחלתי לכתוב, אתם מוזמנים להגיב עם רעיונות להמשך הסיפור… בגדול הרעיון הוא שמה שהוא דיבר עם הצעיר שינה לו את העולם והוא החליט לבטוח בטוב ולהיות טוב. הוא נכנס לדואר ומשנה את החיים של אנשים אחרים לטובה, מתחוללת מסביבו מהפיכת הטוב – והוא? אין לו מושג בכלל ...

Read More »

אני, ג'יוואן טראנה: רחוב צייטלין, תל אביב- חלק 3

לתחילת המאמר: אני, ג'יוואן טראנה: רחוב צייטלין, תל אביב- חלק1                          אני, ג'יוואן טראנה: רחוב צייטלין, תל אביב- חלק 2 זהו. קפצתי למים. חצי חיוך של טיוהר. עצימת עיניים לשנייה או שתיים וקיבלתי שם. ג'יוואן טראנה. אופס. מה זה? שני חלקים. ג'יוואן נשמע דווקא טוב. יש לו ארומה צרפתית כזאת. ...

Read More »

אני, ג'יוואן טראנה: רחוב צייטלין, תל אביב- חלק 2

לתחילת המאמר: אני, ג'יוואן טראנה: רחוב צייטלין, תל אביב- חלק 1 כשמסתורין פוגש אלגנטיות 1998. אני בן 25. סטסנג עם טיוהר במרתף בניין ברחוב צייטלין בתל אביב. עבדנו קשה כדי להפוך את המקום הזה לנעים ומדיטטיבי, אבל העובדות נותרו בעינן: מדובר היה במקלט טחוב, מחניק וחסר חן בלב תל אביב. ...

Read More »

אני, ג'יוואן טראנה: רחוב צייטלין, תל אביב- חלק 1

1998. רן ובר, יניב ופרם מלינדה מתכנסים במרתף בניין תל אביבי כדי לקבל מטיוהר שם חדש. התאורה: אפלולית. האווירה: מסתורית. האוויר: טחוב ומחניק. עידן הסניאסים – פרק שלישי בסדרה.אחת הבעיות האופייניות לתקופה שבמהלכה החברים שלך מתחילים להסתובב עם שמות סניאסים, היא שאתה מפסיק לקשר בין הודעות טלפוניות לבין אנשים שאתה ...

Read More »

ילדי הירח:תחנה ראשונה גואה- חלק 2

לתחילת הכתבה: ילדי הירח:תחנה ראשונה גואה-חלק 1 זה נותן לך פרופורציות על החיים. אבל באותו הזמן הייתי אטום מידי. הכל חלף לידי כמו נוף מתוך רכבת נוסעת. אפילו ישבתי ליד הגופה בזמן שהיא נשרפה. ככה הוא רצה הם אמרו. ההורים שלו בסקוטלנד לא התפלאו. הוא תמיד היה הרפתקן. המשטרה ההודית ...

Read More »

ילדי הירח: תחנה ראשונה, גואה- חלק 1

אני לא זוכר איך קראו לספר ההוא אבל זה היה ספר של אנדרו כהן. קיבלתי אותו ממישהו באמצע ריטריט שתיקה ואני בדרך כלל לא קורא ספרים בריטריטים של שתיקה. סוף סוף יש למח קצת זמן לנוח – למה להלעיט אותו בעוד חומר לעיבוד? משום מה הסכמתי להסתכל בספר. אני לא ...

Read More »

צריך להיות מואר: תחנה שנייה, סיני – חלק 2

לתחילת המאמר:  צריך להיות מואר: תחנה שנייה, סיני – חלק 1 הימים מזדחלים בקצב סיני, דממה עמוקה מקיפה את החוף והחושות הפזורות בו. אנשים יפים ושזופים הולכים לאט ביניהן, לבושים לבן, יחפים. באחד הערבים הגיע אורח לא צפוי מבחוץ. קראו לו ארז והיתה בו איכות אחרת מהחבורה שלנו, כמו ירושלמי או ...

Read More »

צריך להיות מואר: תחנה שנייה, סיני – חלק 1

היום גם דני החליט שהוא מואר. הוא בן 22 בקושי והגיע לריטריט אחרי טיול של חצי שנה בהודו. לדעתי הכימיקלים עוד לא התאדו ופינו מקום לחמצן במוחו הקודח. עונה עמוסה לעייפה בגואה נתנה בו את אותותיה. אבל הוא נחוש. הגעתי. כמה זמן זה ישאר? כמה זמן הוא יחזיק מעמד בפוזה ...

Read More »

להאמין בעצמך

מסופר שרבי נחמן אמר לרבי נתן פעם שזה או אמונה או עבודות קשות. רבי נתן תמה על הדבר – אני? לי אין אמונה? ענה לו רבי נחמן שאין לו אמונה בעצמו. ומבואר בשם צדיקים נוספים כר' צדוק הכהן מלובלין זצ"ל: "כשם שצריך אדם להאמין בהשם יתברך, כך צריך אחר כך ...

Read More »