וידאו – יישוב הדעת? איך מגיעים לזה? תורה י' ליקוטי מוהר"ן תנינא

חג סוכות – שיעור וידאו: למה לצאת מהבית?!

למה לצאת מהבית? למה בכלל לנסוע ולהטלטל בדרכים? מה העניין של סוכות?!

פרשת ראה – על הברכה והקללה ואיך אנחנו קשורים לזה? איך אור פשוט הופך לטוב ולרע??

למי אכפת? או למה נחרב בית המקדש. שיעור וידאו לבין המיצרים.

למה נחרב בית המקדש השני? בגלל שנאת חינם. ידוע הסיפור המפורסם בגמרא על קמצא ובר קמצא – בשיעור הפעם נגע באחד הרבדים הקשורים לסיפור – העובדה שהחכמים לא מחו. העובדה שהיה "ניחא ליה". היה נוח יותר לא למחות ולא "להסתבך". כשאנחנו מפנים עורף, מנתקים את עצמנו מהאחר, מהסבל שלו ומהכאב שלו – וכך מנסים לפתור באופן מדומה את הכאב שלנו, אנחנו מחריבים את עצמנו ואת כל העולם. על כך ועוד בשיעור הפעם…

פרשת חוקת – פרה אדומה – סוד שער ה"לא"

במחשבים יש שערים לוגיים. זה מה שמאפשר בעצם את כל התוכנה ובמעגלים אלקטרוניים בחומרה – לבצע את המשימות הדרושות. ישנם שערים לוגיים כמו "או" – אם תנאי ראשון יתקיים או תנאי שני יתקיים – תחזיר כן, או שער הלוגי "וגם" (AND) שאומר שרק אם התנאי הראשון יתקיים וגם התנאי השני יתקיים – תחזיר כן. השער שקשור לפרשה שלנו מכונה שער "לא". שער לא עובד בצורה מאוד פשוטה – כל מה שתגיד לו, הוא יגיד ההפך! אתה אומר לו תנאי אמיתי – הוא אומר לא. אתה נותן לו תנאי שיקרי – הוא אומר כן. הוא שער ההיפוך. סוד פרה אדומה הוא סוד ההיפוך דקדושה.

"אז מו... - אתה טהור או טמא?"

פרשת חוקת אנחנו נפגשים עם מצוות פרה אדומה – פרה אדומה מטהרת את הטמאים ומטמאה את הטהורים. בעבודת הנפש אפשר לדמיין את הפרה האדומה ניגשת לבנאדם ומתחילה איתו בשיחה.
"תגיד, מה נשמע איתך?" שואלת הפרה האדומה.
אם הוא אומר : "על הפנים! אני מרגיש נורא. אין בי שום טוב. ממש ממש אין בי כלום, אני לא שווה כלום!"
אז הפרה עונה לו: "אה… אתה מרגיש טמא? טמא לגמרי?"
"בדיוק! ממש הסבר מדוייק, טמא. טמא לגמרי." עונה אותה אדם.
"אז אתה טהור!" צוהלת הפרה, "תראה כמה טוב יש בך. תראה כמה נקודות טובות יש בך. אתה בן של מלך!"
לעומת זה אם האדם עונה לה: "אני? מדהים! סוף הדרך, חבל על הזמן, הגעתי להשגות עליונות שלא תאמיני. אני ממש סבבה. אין עוד מלבדו. אין לי יותר שום בעיות. הבנתי הכל."
אז הפרה שואלת: "באמת? אתה לגמרי טהור? אין לך שום דבר לתקן? הכל סבבה לגמרי?"
ואם הוא עונה: "כן! ברוך השם. טהור! לא חשבתי על זה ככה, אבל את צודקת – כנראה שאני טהור."
הפרה עונה: "אז אתה טמא! תתחיל לעשות עבודה. אתה לא קולט כמה אתה רחוק עכשיו."

וכך פרה אדומה מטהרת את הטמאים – ומטמאה את הטהורים. (מבוסס על ליקוטי הלכות – הלכות השכמת הבוקר).

נקודה נוספת היא שפרה אדומה היא בחינת דינים. פרה זה דינים – פ"ר דינים, ואדומה זה דין, לבן זה חסד ואדום זה דין. זאת אומרת שאם אתה בא לדבר עם חבר שלך, ואתה הפרה האדומה שלו, אתה צריך להיות אמיתי, אתה צריך להיות מחובר לדין שלך. הדרך שלך להראות לו את המקום האמיתי שלו זה רק אם תהיה לפי מידת הדין , ולא "תתנחמד" יותר מידי. אם אתה רואה אדם שהוא בדמיונות רוחניים והוא חבר טוב שלך – תפוס איתו שיחה, תהיה איתו אמיתי. אבל! חייבים לזכור שכתוב "פרה אדומה תמימה" – אתה חייב להיות בתמימות, אתה חייב להיות בשלמות. פרה תמימה היא כולה כולה אדומה, אין בה שום נגיעות אחרות, אין בה שום מום כותבת התורה. אם אתה בא לחבר שלך עם ההשלכות שלך ועם המומים שלך ועם הרעיונות שלך – ואתה לא רואה אותו, אתה לא רואה את הטוב שלו אלא אתה סתם רוצה להוכיח אותו כדי לפרוק לחץ או כדי להראות לו שהוא לא טוב כמוך – תזהר! אתה כבר לא בבחינת פרה אדומה תמימה.

שנזכה לתמימות ופשיטות.

פרשת קורח – למה נפערה האדמה? מה הקשר לצדק יסוד עולם?

שיעור וידאו – קיצור שיעור שבועות תשע"א

שיעור וידאו – חיים, מוות ותכלית

חיים, מוות ותכלית (פרשת במדבר)

השיעור לעילוי חמי – צבי אברהם בן רחמים ונחמה

פסח שני – "חג" ההזדמנויות השניות. מה עושים שכבר אין שום סיכוי? איך יוצאים מזה?!

רן ובר – מהפכת הטוב | לזכור את הטוב – ריקוד האמודאים


Kosher Videos : video.yehudim.net

פרשת אמור – לא להשבר, ולהמשיך לספור!

מנורת החסרונות – סיפור של רבי נחמן

מעשה באדם אחד שעזב את בית אביו ואת ארץ מולדתו ויצא למדינות רחוקות ללמוד שם
חכמות ומלאכות. לאחר שנים חזר לארצו ולבית אביו.
שאלו אביו:
– מה אומנות למדת בני, בארצות הרחוקות?
אמר לו הבן:
– למדתי להתקין מנורה תלויה, שהיא מעשה אומנות נפלא. ואם הדבר טוב לפניך, אבי, כנס נא
את כל בעלי האומנות הזאת היושבים במדינתנו ואראה להם את המנורה מעשה-ידי להתפאר.

עשה האב כך וכינס את כל בעלי האומנות הזאת שבמדינה, להראות להם מה למד הבן בכל
השנים שהיה בחוץ לארץ.

הביא הבן את מנורת הפלאים והציגה לעיני האומנים. הסתכלו בה ולא מצאה חן בעיניהם.
וכשביקש מהם האב להגיד לו את דעתם על המנורה ענו כולם פה אחד, שהיא מגונה מאוד,
משום שלא רצו להעלים ממנו את האמת.
כיוון שיצאו האורחים מן הבית אמר האב לבנו:
– שמע, בני, דעתם של בני אומנותך על המנורה. כולם הסכימו פה אחד שהיא מגונה. ובכן, מה
חכמה יש בה?

ענה ואמר הבן:
– זו היא החכמה: שבמנורה זו חברתי לאחדים את כל החסרונות, שהם מצויים אצל כל בני
אומנותי שנתכנסו היום בביתנו. צא וראה, אבא: כל אומן יש לו חסרון משלו. אומן זה מיטיב
לעשות צד זה של הכלי, ואילו צד שני של הכלי יוצא אצלו פגום, אומן פלוני מוציא מתחת ידו
חלק מן המלאכה בתכלית היופי, וכנגד זה חלק אחר ממנה הוא ממש מכוער. היינו, דווקא
אותו חלק שעולה כל כך יפה אצל חברו. וכך הדברים משתלשלים והולכים. מה שנאה אצל זה
מגונה אצל חברו, ומה שירוד ומקולקל אצל זה הוא דווקא מלא-חן בידי חברו.
ואני עשיתי מנורה, שהוא צירוף כל החסרונות שישנם אצל כולם. להכריז ולהודיע לכולם,
שאין אצלם שלימות. מנורת החסרונות שלי היא מזכרת-חסרון לכל אחד ואחד. אבל באמת
יכול אני לעשות מנורה כתיקונה.

כשרבי נחמן סח סיפור מעשה זה הוסיף ואמר:

מתוך ידיעת החסרונות והמעצורים של הדברים אנו לומדים להשיג את מהותם אפילו לא
הכרנו עדיין אותם כהלכה.

גדולים מעשי ה'. אין אדם דומה לחברו וכל הצורות היו באדם הראשון, היינו, בתיבת "אדם"
לבד. היו נכללות כל הצורות הללו. הוא הדין בשאר דברים. כל המאורות היו נכללים בתיבת
"אור" לבדה. וכך כל מעשי בראשית. ואפילו העלים של אילן אחד אינם דומים לחברו.

ורבנו האריך בזה הרבה. ואמר שיש חכמות בזה העולם שאפשר לחיות בכוחן בלבד בלי אכילה
ושתייה. והאריך אז שיחה נפלאה ונוראה.

מאתר "דעת"