לבעור ולבעור.. ולבעור

רבינו הקדוש כותב שאור להביות הלב של איש הישראלי הוא עד אין סוף ואין תכלית לתשוקתו. למה לא מרגישים את זה? למה מסתובבים בעולם כבויים ומכובים? למה אנחנו לא בוערים?

אנחנו לא בוערים בגלל הייאוש. אנחנו לא בוערים בגלל שאנחנו לא מאמינים שאפשר. האמת? אנחנו בעצם כן בוערים. רק שאנחנו לא מרגישים את זה. ככה זה כששמים שכבות של עפר על האש. האש עוד בוערת בפנים, שורפת ולוחשת : תהפוך את העולם. תהפוך את העולם למקום טוב יותר. אבל שכבות העפר שאנחנו שמים עליה מעכבים אותה מלפרוץ ולהתבטא בעולם.

לכל אחד יש את היעוד שלו, לכל אחד יש את הכלים שלו להוציא את הדברים לפועל אבל כל אחד יכול לעשות ובטח ובטח כל אחד יכול לרצות. רבינו הקדוש מדבר המון על הרצון. אם אתה מתרכז ברצון ומבין שהכל הוא קודם כל ברצון שלך, בתפילות שלך ובהתבודדות שלך – אין גבול למה שאפשר לרצות, אין גבול למה שאפשר לעשות.

כל המהפכות הכי גדולות בעולם נעשו על ידי אנשים שפשוט לא הסכימו לקבל את המובן מאליו, אלא חתרו הלאה והלאה. כל נשמה ונשמה נושאת בתוכה כמויות של טוב ואור שיכולות להמיס את כל העולם. לפזר את כל השקרים ולהחדיר את הטוב המוחלט ללבבות כל האנושות.

בעזרת השם נתחיל שיעור חדש ביום חמישי שעה 20:30 בתל אביב. פרטים : [email protected] 050-9766811


באותו עניין:


השאר תגובה