עשו – לזהות את עצמך עם הלבוש החיצוני

במעמד הברכות יעקב ועשו נראו דומים – שניהם היו עטורים בשכבת שערות סמיכה. אפשר לומר שלשניהם היה שיריון כדי "להתעסק עם העולם". לפעמים צריך עור עבה כמו שאומרים – עור של פיל כדי להתעסק עם העולם. אז מה הבעיה? מה בעצם ההבדל בין עשו לבין יעקב? במה יעקב שונה מעשו?

ההבדל ביניהם קשור להזדהות – האם אתה מאמין שאתה העור החיצוני, השיער העבות, השיריון של השקר או שאתה מאמין שאתה אדם תם ונקי ועלייך מולבשות המסכות? כמה אתה מזדהה עם המסכה החיצונית? זאת למעשה הבחינה שאנחנו צריכים לעשות. עשו היה מזוהה לגמרי עם השריון החיצוני – הרי זה היה מבחינתו השיער שלו, ואילו יעקב ידע שזאת הצגה, ידע שזה חיצוני לו.

האם אין כל ערך למסכה? יכול להיות לה ערך, אם אתה יודע שהיא מסכה. כשאתה מתחיל להאמין למסכה – אתה נופל למלכודת של עצמך ומעבד את האותנטיות. אם אבא צריך לכעוס על הילד בצורה סמלית וחיצונית כדי שלא יעשה משהו שמזיק לו – זה יכול להיות מאוד טוב אבל אם הוא מזדהה עם הכעס והתסכול והכעס הופך לפנימי אצלו – זה יכול להיות ממש ממש הרסני.

יעקב לא זיהה את עצמו עם החיצוניות ולכן יכל ללבוש ולפשוט לבושים חיצוניים.


באותו עניין:


השאר תגובה