בירור הרצון העצמי

כמה פעמים אדם פועל בגלל הרצון שלו – וכמה פעמים בגלל רצונות אחרים? כמה דברים אנחנו עושים רק כדי לרצות את האחר – וכמה דברים אנחנו עושים באמת כי אנחנו רוצים לעשות את זה?

יקפוץ מישהו ויגיד – רגע אחד. אתה לא יכול לעשות כל הזמן רק מה שאתה רוצה, צריך להתחשב באחרים. יש מציאות מסביבך. זה לא דמיונות, זה אנשים ומה שאתה עושה יכול להפריע להם או לצער אותם או לאכזב אותם. אתה לא יכול לעשות רק מה שאתה רוצה!

נכון. הוא צודק – אבל המצב הוא הפוך בדרך כלל! המצב הוא שהרצון העצמי שלנו כל כך לא מבורר, כל כך נסתר וקבור תחת תילי תילים של אשפה רגשית ונפשית שאנחנו בכלל לא מכירים אותו. כבר שכחנו לגמרי מה רצינו מלכתחילה! אנחנו כל כך פועלים לפי הרצון של האחר שאנחנו אפילו לא שמים לב שזה כבר בכלל לא הרצון שלנו. בכלל לא מה שמשמח אותנו או טוב לנו.

זאת אומרת שקודם כל צריך לעורר את הרצון, אחר כך לברר אותו ואז לראות איך הוא מתאים ומסתדר עם הסביבה. אבל אם אין לך רצון בוער וברור – איך תתחיל כבר להתפשר עם ה"מציאות"? זה לא התפשרות וקבלת היחסיות או הגבולות של הקרקע אלא זה ויתור מלכתחילה בלי לבדוק אפילו מה אתה באמת רוצה והאם ישנם באמת מחסומים – ואולי אתה מדמיין את המחסומים?

עוד על רצונות בפרשת לך לך – לך על האמת שלך!


באותו עניין:


תגובה אחת

  1. ליאור אילוז ב- 14 באוקטובר 2010 בשעה 0:04

    אשריךך

השאר תגובה