עצות – להמשיך את האור הרוחני לתוך חיי היומיום שלנו

פורסם באתר נו-מיינד

מי שבילה את זמנו בריטריטים רוחניים מכיר את התופעה הנפוצה בסוף הריטריט. אחרי השקט – מגיעה אותה השאלה, "איך משלבים את הרוחניות בחיי היומיום?" הפחד נכנס. מה אני הולך לעשות? איך לקחת את התחושות המדהימות האלה לעבודה שלי בבנק?

השאלה הזאת נובעת מפחד שמבוסס על נסיונות העבר. האדם מכיר את עצמו בחיי היומיום ומכיר את התחושה שהוא חווה באותם הריטריטים. איך לגשר בין הדברים? איך להמשיך לחיות את החיים עם הניחוח המדהים הזה שחוויתי? איך לא להתרסק ביום ראשון כשאני חוזר לעבודה?

התשובה היא על ידי המשכה. האדם צריך למצוא דרך למשוך ולהמשיך את אותו הריטריט לתוך החיים, ליצור תחומים אפורים שבהם אותה החוויה נמשכת ולא מפסיקה. במקום עלייה וקיטוע שמביא לנפילה ולהתרסקות – איך אני מגיע לעלייה, ברומה חווה פסגה של אור ואז יורד חזרה ומשמר את האור הזה ומאיר בעזרתו את חיי היומיום הרגילים? איך אני לא מתנתק?

לצאת מהתיבה? לחזור אל העולם? רצוא ושוב

אל תאחז. תהיה רפוי. האור בא והולך. אל תדאג. תחזור לחיים. זה בסדר.

מסופר על נח ובני התיבה שלא רצו לצאת מהתיבה, לא רצו לחזור לבנות את העולם והיה צריך לצוות עליהם לצאת. בליקוטי הלכות רבי נתן, תלמידו הגדול של רבי נחמן מברסלב, מסביר שבאותו האופן, הרבה פעמים אדם שמתקדש ועולה ברוחניות לא רוצה לצאת לחיים. לא רוצה לחוות את הקשיים ואת המפגש עם המציאות, אלא רוצה להתכנס לתוך הרוחניות, לתוך העבודה הרוחנית שלו. ולכן מסובבים לו סיבות כדי להוציא אותו מהמרחב הרוחני הפנימי שלו החוצה לעולם – על ידי דאגות פרנסה, או על ידי צרכי הגוף. זאת יציאה כדי להביא את הרוחניות אל העולם. התפקיד של כל אחד מאיתנו הוא להמשיך את האור לתוך עולמנו, לא רק כדי "להרגיש טוב ומאושר" אלא כדי לחלוק את האור הרוחני עם כולם.

רבי נתן מסביר במקומות רבים שישנן שתי תנועות בסיסיות לאדם – תנועה המכונה רצוא, היא העלייה הרוחנית ותנועה המכונה שוב – החזרה לחיים. והוא מסביר שהעיקר – הוא השוב! העיקר הוא איך אני מביא חזרה את המתנות הרוחניות שזכיתי בהן לתוך החיים שלי. איך אני "מקרקע" את ההבנות הרוחניות, כאן ועכשיו בתוך מרחב החיים שלי.

לא להפסיק לרצות את האור אבל לקבל גם את המציאות המשתנה.

כמובן שאנחנו רוצים ברוחניות, רוצים להתקרב לעצמנו, לזכך את עצמנו כדי להרגיש ולחיות בשמחה ובאושר פנימי, לחיות באמת הפנימית ולא בשקרים החיצוניים והשטחיים – אבל אם ננסה לעשות את זה במנותק מהחיים הרגילים, פספסנו את ההזדמנות להעלות את כל העולם איתנו!

אז המשימה שלנו, המשימה להמשיך את האור לתוך החיים מקבלת משמעות עמוקה עוד הרבה יותר. פה לא מדובר רק על הרצון האישי שלנו, הרצון להרגיש טוב, הרצון לחיות חיים מאושרים (שהוא רצון מדהים וחשוב בפני עצמו!) אלא מדובר פה גם על עשייה קולקטיבית, עשייה למען הכלל, בחיבור עם הכלל והרצון העמוק של הבריאה. בחסידות מסבירים שהקב"ה רצה לעשות לו דירה בתחתונים, זאת אומרת לדור ולשכון בעולמות התחתונים, בעולמות החומריים – והתפקיד שלנו הוא ליצור את הדירה הזאת, ליצור את המשכן הזה, דווקא פה בעולם הזה שנראה לעיתים כה אפל ומנוכר, דווקא פה ליצור את המשכן המקודש ביותר!

להמשך הכתבה: עצות – להמשיך את האור הרוחני לתוך חיי היומיום שלנו – חלק 2


באותו עניין:


השאר תגובה