מי שטרוד בלהוציא – לא מכניס לקירבו..

אומרת הגמרא במסכת חולין: "אידי דטריד למפלט לא בלע" – במילים פשוטות, זה שטרוד בפליטה או הוצאה של דברים שבתוכו , לא בולע לקירבו משהו מבחוץ. הדברים נאמרים בגמרא לגבי כשרות בליעה של איסורים (דם, שחיטה בסכין נוכרית וכיוב').

את המושג הזה "אידי דטריד למפלט לא בלע" אנחנו מוצאים גם על דרך השאלה או דרש בזה שאם אתה טרוד בלהוציא טוב, לא תבלע את הרע שמסביבך. שמעתי את זה בזמנו לגבי רב שמוכן להעביר שיעור במקום שבו המשתתפות לא לבושות באופן צנוע, וההיתר הוא שמכיוון שהוא טרוד בהרצאה ובהוצאת הדברים, הוא לא "בולע" לא סופג לקירבו את הסביבה ואכן אותו הרב בשנייה שנגמרה ההרצאה (שגמר להוציא) – מיד הסתלק מין המקום.

לפיכך הפרשנות היא חיובית, תהיה טרוד בלהוציא טוב מעצמך וכך לא "תבלע רע". תהיה תמיד עסוק בלהוסיף טוב בעולם וכך לא יכנסו לתוכך דברים שליליים או השפעות שליליות.

היום חשבתי על כך שיתכן שאפשר ללמוד עוד משהו. אותו זה שטורח להוציא ולשתף ולהסביר ולדבר כל הזמן – לא מצליח להקשיב לשני ולא יכול לקבל ממנו. מי שטרוד בלהוציא – לא מכניס לקירבו. מי שטרוד בלדבר, לא יכול באותו הזמן באמת לשמוע.

אולי מה שאתה צריך לעשות כרגע זה דווקא להקשיב לשני? אולי במקום להיות טרוד בלהשפיע עליו אתה צריך לעצור לרגע ולהקשיב לו? אם תעצור – לא תהיה טרוד בלהוציא. שימו לב למילים, לא רק מי ש"עסוק בלהוציא" אלא מי ש"טרוד בלהוציא". על דרך הדרש, אל תהיה טרוד בלהוציא! ישמעו אותך גם אחר כך, תקשיב למה שבאמת קורה עכשיו, השני צריך שתדבר? אז תדבר ואם הוא צריך שתקשיב, תקשיב.

כמו כל מאמרי חז"ל ישנם עומקים על גבי עומקים ופירושים על גבי פירושים. מה שחשוב זה לראות איך התורה היא תורת חיים, איך ברגע הזה, בנקודה הזאת שאני עומד מולה אני יכול להעמיק, להתחבר ולהשתפר. בואו ונראה איך אפשר להוסיף טוב בחיים שלנו, הן על ידי דיבורים קדושים איכן שצריך והן על ידי זכירת הצד השני של המטבע: אידי דטריד למפלט לא בלע.

 

No related content found.


באותו עניין:


השאר תגובה