פורים הדרך לפסח – פרשת פרה

פרשת פרה – הרביעית בקריאה בין ארבעת הפרשיות. מגיעה אחרי פורים – מכינה אותנו בטהרה לקראת פסח. הפרה האדומה, כפרה על חטא העגל – אומרים המפרשים "תבוא האם ותכפר על צואת בנה".

כותב רבינו בליקוטי מוהר"ן :"אַחַר פּוּרִים קוֹרִין פָּרָשַׁת פָּרָה, שֶׁהִיא הֲכָנָה לְפֶסַח. כִּי פָּרָשַׁת פָּרָה קוֹרִין, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִזְהָרִין לִטָּהֵר מִטֻּמְאַת מֵת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ טְהוֹרִין לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח. וּבִתְחִלָּה הוּא בְּחִינַת פּוּר, כִּי פּוּרִים עַל – שֵׁם הַפֻּר (אֶסְתֵּר ט וְעַיֵּן בְּכַוָּנוֹת הָאַרִיזַ"ל בְּסוֹד הִפִּיל פּוּר וּבְסוֹד פָּרָה אַדֻמָּה), וְאַחַר – כָּךְ נַעֲשֶׂה פָּרָ"ה, כִּי גַּם פּוּרִים הוּא בְּוַדַּאי הִלּוּךְ וְדֶרֶךְ לְפֶסַח. וְזֶהוּ בְּחִינַת (שִׁיר – הַשִּׁירִים ה): "שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר". שִׂפְתוֹתָיו זֶה בְּחִינַת פֶּסַח פֶּה סָח (כַּמּוּבָא). שׁוֹשַׁנָּה הִיא אֶסְתֵּר, (כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל, וְשׁוֹשַׁנָּה גִּימַטְרִיָּא אֶסְתֵּר). נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר זֶה בְּחִינַת מָרְדֳּכַי מָר דְּרוֹר (חֻלִּין קלט:), לְשׁוֹן חֵרוּת, בְּחִינַת חֵרוּת שֶׁל פֶּסַח. וְעַל – כֵּן צֵרוּף שֶׁל פּוּרִים מְרֻמָּז בְּפֶסַח, בַּפָּסוּק (שְׁמוֹת כ"ג): "שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם". מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם רָאשֵׁי – תֵבוֹת פּוּרִים, כִּי פּוּרִים הוּא דֶּרֶךְ לְפֶסַח, שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת נִזְהָרִין מֵחָמֵץ: (וּפָסַק בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן וְלֹא גִּלָּה יוֹתֵר):

כִּי בַּתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח, וְעַל – כֵּן כָּל הַמִּצְווֹת הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. וְעַכְשָׁו, (וְלֹא סִיֵּם):" (ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן ע"ד)

כותב רבינו שפורים – מלשון הפור הופך לפרה. מהי פרה אדומה? פרה אדומה מטהרת את הטמאים ומטמא את הטהורים. זאת בחינה של התפכות, מפורים נמשכת בחינת "ונהפוך הוא" ופרה אדומה היא בחינת ונהפוך הוא – היא הופכת את הטמא לטהור.

פסח הוא בחינת דעת ופורים הוא בחינת אמונה, מעבר לדעת, עד דלא ידע. רבינו מחדש שאם המהלך היה כל הדורות מפסח אל פורים, מסביר רבי נתן שעכשיו המהלך הוא מפורים. מתחילים מהאמונה. מתחילים ממחיית הספק, מחיית עמלק. ואז יש את כח הטהרה של פרה אדומה, ואז נעים אל עבר פסח – וזוכים בעזרת השם שלא יהיה חמץ בפסח. חמץ בפנימיות הגאווה שלנו, חטא היישות. ההתנפחות מעבר לפרופורציה האמיתית שמביאה לכל כך הרבה זיוף בעולם שלנו. אבל מה הכח להמלט מהחמץ? הכח הוא מפורים. הכח הוא מהאמונה הפשוטה. וזאת התרופה לדור אחרון.


באותו עניין:


השאר תגובה