המרכז לקבלה ולקיחה – חלק 2

לתחילת המאמר: המרכז לקבלה ולקיחה – חלק 1

היתה שם עוד נקודה שנגעה לליבי – הם דיברו הרבה על הרצון לקבל ועל הרצון לתת. הם הסבירו שהמהלך המתוקן הוא שהרצון לקבל הופך לרצון לקבל בשביל לתת. זאת אומרת שאם אני מקבל שפע רוחני או גשמי – הצורה המתוקנת היא שאני ארצה לקבל, אבל על מנת להמשיך את זה הלאה. להעביר את זה הלאה – זה אולי במשפט אחד התורה של הרב אשלג, שאותו מרכז היה מבוסס עליה.

אבל בניגוד לרב אשלג שהיה צדיק אדיר ועבד כפועל בניין כדי לפרנס את משפחתו – שם היה מהלך אחר לגיוס הכספים. אחרי שלמדת את העקרונות הקבליים של לקבל כדי לתת, פשוט עזרו לך ליישם את זה למעשה. מה זאת אומרת? למשל, אם אתה עורך דין ש*מקבל* אלפי דולרים כל חודש מלקוחות, עכשיו יש לך הזדמנות להפוך ל*נותן* בזה שתתן להם את הכסף. או שתתנדב לעבודה חינם שם או שתתרום את עצמך בצורות כאלו או אחרות.

כמובן שתרומות זה דבר ידוע ומוכר – ואין בו בעיה. גם הנושא של מעשרות – נתינת עשירית מהרווח לצדקה ולעזור למוסדות תורה ולעניים הוא מצוה גדולה, אבל כשזה הופך להפחדות ולסחיטה זה הופך למשהו אחר לגמרי. כאשר אומרים למישהי שאם לא תתרום עוד עשרת אלפים ש"ח אז הסיכוי של בעלה או אמה להחלים קלוש – זה כבר עסק אחר.

שנים אחרי זה הדברים נהיו גלויים יותר, נחשפו סחיטות של אנשים, ניצול ושימוש בכספים כדי לבנות ארמונות לראש המרכז. התחילו להתפרסם כתבות בעיתונים והמרכז מופיע באתר הכתות בישראל.

את הדברים שאני כותב כאן בכאב הייתי חושש לפרסם כדי לא לפגוע בשמו הטוב של מישהו אלמלא פרשת הסחיטה שלהם התפוצצה בטלויזיה הישראלית לפני מעל שבע שנים. ראשי הארגון, לפחות בישראל, ישבו במאסר.

אומרים שהשקר הטוב ביותר מורכב מגרעין של אמת. כדי שמשהו "באמת יעבוד" הוא צריך להיות מבוסס על עקרונות רוחניים עמוקים וטובים.

יש לי הרבה הכרת הטוב לכל מי שרצה לסייע לי בדרכי הרוחנית אבל גם צורך להתריע בפני מחפשים רוחניים אחרים – כמו שאמרה לי שמאנית בארה"ב, תזהר ממי אתה אוכל. תזהר ממי אתה יונק את הרוחניות שלך. האם זה נקי? כשאנחנו הולכים לאכול, אנחנו מוודאים שהמסעדה שאנחנו הולכים אליה נקייה והאוכל נקי. גם ברוחניות – צריך לבדוק את הדברים.

בארה"ב לא קלטתי את זה. לקח לי עוד זמן. העומק של פנימיות התורה היה כל כך כביר שלא הצלחתי לראות מה קורה מסביבי. אחרי שהגעתי לארץ הדברים התחילו להתבהר. משום מה פה השקר בולט יותר. וגם פה – לקח לי זמן לקלוט אותו.

אחד ההסברים הרוחניים לטומאה הוא ערבוב. זאת אומרת שזה לא שקדושה זה טוב וטומאה זה רע, אלא קדושה זה טוב וטומאה זה טוב ורע מעורבבים. כשאין גבולות בכלל – אמת ושקר מטשטשים לכאורה והנפילה קרובה לבוא.

בתור מחפש רוחני – החופש המוגבר של המרכז, אי הקפדה על מצוות, היה נראה לי טוב. אבל בארץ כשניסיתי להבין למה ליל הסדר כל כך יקר, וניסיתי להביא חברים ולהסביר שאם היה מעט יותר זול בטח הרבה מהם היו באים – התחלתי להבין שמאחורי החיוכים המתקתקים מתחבאים דברים מעט אחרים.

לקחתי משם מה שלקחתי והמשכתי בדרכי.


באותו עניין:


‏2 תגובות

  1. ⇦ המרכז לקבלה ולקיחה – חלק 1 ב- 10 במרץ 2011 בשעה 9:15

    […] צור קשר ← הכול כתוב: רן ובר מתקרב לאלוהים – חלק 2 המרכז לקבלה ולקיחה – חלק 2 → […]

  2. דוד ב- 23 ביוני 2011 בשעה 18:27

    מה אני אגיד לך אחי לירוק לבור שממנו שתית …..
    גם על משה רבינו דיברו שהוא גונב כסף של המשכן
    אני לומד במרכז לקבלה 10 שנים ראיתי הרבה דברים והרבה תקופות
    אבל לעולם איש לא נסחת תמיד ראיתי שמורים מתיחסים לכספי ציבור עם אחריות מלאה.

    סיפור אמיתי אחד ברשותך
    למרכז לקבלה יש סניף בטבריה
    טבריה עיר דתית מאוד ומרכז לקבלה שם קטן אין הרבה תלמידים
    מי שמנהל אותו עושה זאת בהתנדבות ועובד בשעות הבוקר
    הוא בכיר במס הכנסה באזור הצפון
    הוא הגיע למרכז לקבלה לפני זמן רב וזה קרה כך.

    לפני כ15 שנה בא אליו למשרד בחורה ממרכז לקבלה הציע לו לקנות סט של ספר הזהר.הוא גדל בסביבה דתית והחליט להתיעץ בבית הכנסת
    מרכז לקבלה אמרו לו זה כת על תתקרב אליהם הם סחתנים נצלנים וכופרים
    באמת אמר הוא אני אראה להם.הוא ניצל בהיותו איש מס הכנסה את תפקידו והתחיל לחקור את מרכז לקבלה חקר את כל העמותות הקשורות אליו חיפש עווירות
    ולא מצא כלום.
    כנראה אני לא מחפש טוב הוא החליט .ואז הוא נרשם לקורס קבלה התחבר למורים במרכז על מנת להשיג מידע פנימי ולהרשיע את הכת המרושעת.
    הוא חיפש ובדק ולא מצא כלום.
    לא רק זה להפתעתו הוא גילה שמשכורות של מנהלים נמוכים מאוד כמעט כל הכסף הולך לעניני קבלה בלבד.
    הוא היה מופתע במקביל תוכן הקורס מצא חן בעיניו
    הוא פנה למורה שלו ואמר זה לא יכול להיות אומרים שאתם גנבים ולא מצאתי כלום
    הרי לא יכול להיות עשן בלי אשץאיך זה קורה ?
    מורה מאיר סיפר לו סיפור :
    פעם אחד כפרי רצה לחלוב פרה תרק שפרה הייתה שובבה כל פעם שהוא ניסה לחלוב אותה הייתה בועטת בדלי עם רגלה הימנית ושופחת חלב
    אז כפרי קשר את רגלה הימנית
    אבל זז שובבה איך שהוא הצליחה להפיל דלי עם רגלה השמאלית
    אז כפרי קשר לה גם רגל זו
    אבל פרה לא ויתרה היא הפילה דלי עם הזנב
    אז קשר לה כפרי זנב לתקרה
    ואז החליט להטיל מימיו
    ואז כאשר פרה קשורה ב2 רגליו ובזנב ואיבר מינו בחוץ
    נכנסת אישתו
    לך תסביר עכשיו שבסה"כ רצית לחוב פרה

השאר תגובה