מודט ב-300 קמ"ש: הפאסון הרוחני של פרננדו-חלק 1

אמרתי לו שזה מזכיר לי מדיטציות, אבל בשבילו זאת היתה עבודה. אתה מבין, אמיגו, הוא אומר לי. בזמן המרוץ אין לי מחשבות, אני נמצא ברגע וחווה שקט עמוק מאוד

רן ובר | 19/7/2010 9:49 פורסם במעריב nrg

הדבר האחרון לו ציפיתי מהפגישה עם פרננדו היו תובנות רוחניות. במסעדה היוקרתית שהייתה שייכת למשפחתו העשירה הוא ישב מולי – נער שעשועים מקסיקני כבן 30, עם מכנסים שחורים וצמודים ומתניים צרים במיוחד. הוא לבש חולצת משי ורודה בהירה שהדגישה את עורו השזוף וענד שעון טאג מוזהב ומנצנץ. היה בו משהו מאוד קליל ולא מחייב. הוא לא היה נראה מסוג האנשים שאפשר להכנס איתם לשיחה עמוקה. מעברו השני ישב חוליו. אחיו המבוגר. חוליו כנראה לא זכה במיטב הגנים המשפחתיים ובניגוד לפרננדו היה שמן ובצקי, מקריח ועצבני. הוא לבש חליפת עסקים אפורה וחסרת טעם וכל הזמן ניסה להטות את השיחה לכיוונים עסקיים מהוגנים. פרננדו התעלם מהנסיונות של חוליו להראות כמו איש עסקים רציני ודווקא שמח לספר לי הכל אודות מעלליו מחוץ למגרש העסקי – אוכל טוב, מועדונים ומרוצי מכוניות.

התבוננתי בו –  צעיר נלהב עם תסרוקת א-ל-אלי אוחנה בגירסת שנות השמונים. היה בו משהו מאוד רענן. משהו מאוד לא מיובש. שינוי מבורך מכל הפגישות שהייתי צריך ללכת אליהן לאחרונה.

מסביבנו תחת תאורה צהובה עמומה נעו מלצרים לבושים בקפידה. מוזיקה לטינית חרישית ברקע ובליל של צחקוקי סועדים ורעש של מזלגות נוקשים ברכות בחרסינות אירופאיות. פנים המקום היה בניגוד חזק מאוד לחוץ – מקסיקו סיטי. אחת הערים העניות בעולם. צפיפות אוכלוסיה שלא תאמן וזיהום אויר שקשה להתחרות בו. מעל 25 מיליון תושבים! המון פיות להאכיל, חשבתי לעצמי. מסתבר שרובם לא יוכלו להרשות לעצמם לאכול כאן אף פעם.

כשהודעתי למלצר שאני צמחוני הם כמעט נחנקו. צמחוני? הם גילגלו את המילה בסקרנות על שפתיהם. אה, צמחוני זה מישהו שאוכל רק עוף ולא בקר. כן?
הבהרתי את המשמעות של  המילה ושעוף בהחלט לא כלול בתפריט שלי. המלצר הביט בי בחמלה ואמר שהוא משתתף בצערי ומקוה שזה יעבור במהרה. מה יעבור? שאלתי בבלבול. המחלה, הוא אמר בפנים חתומות והלך לדרכו. אה. לא משנה.

להמשך הכתבה:מודט ב-300 קמ"ש: הפאסון הרוחני של פרננדו-חלק 2


באותו עניין:


תגובה אחת

  1. […] צור קשר ← מודט ב-300 קמ"ש: הפאסון הרוחני של פרננדו-חלק 1 […]

השאר תגובה