סטסנג בבית זקנים – חלק 2

לתחילת המאמר: סטסנג בבית זקנים- חלק 1 הסתכלתי עליה. לא היה לי הרבה מה להשיב. התחושה שלי אמרה לי שאני צריך לנסוע, אבל הרגשתי שיש הרבה עומק בדבריה. אנחנו כל כך קשורים ומותנים בחיצוניות שקשה לנו להאמין שהדברים יכולים להיות פשוטים. פה. בדיוק איפה שאנחנו נמצאים, בלי לנסוע לאיזה מקום אקזוטי, בלי לעשות משהו מאוד…


קרא עוד

סטסנג בבית זקנים -חלק 1

שני הזקנים שישבו ליד השולחן הקטן בפינת הלובי הרימו את עיניהם לרגע קט ממשחק הקלפים בו היו שקועים. הם העניקו לנו מבט חוקר קצר ושבו למשחקם האינסופי. שעטנו לתוך בית האבות בבגדינו הצבעוניים ושיערנו הארוך והפרוע. חבורה של צעירים נלהבים בשנות העשרים לחייהם מחפשים משמעות לקיום גם כאן, בתחנה האחרונה והמיואשת הזאת. כשקובי סיפר לי…


קרא עוד

מתנת יום הולדת -חלק 2

לתחילת המאמר: מתנת יום הולדת חלק 1 בשלב מסויים הייאוש הפך את הכאב לאדישות. פשוט התעלמתי מכך שציפיתי כל כך שלמישהו, לפחות אחד יהיה אכפת. התחלתי לקבל את רוע הגזרה. מה כבר יכולתי לעשות? זה המצב. קבל את זה. ויתרתי על כל התוכניות והלכתי לסטסנג. כשהסטסנג הסתיים התחלתי ללכת חזרה לכיוון הבית. אם אין אני…


קרא עוד

מתנת יום הולדת – חלק 1

היום דווקא התחיל טוב. חשבתי להודיע לכמה חברים שיש לי יומולדת ולעשות משהו רגוע ולא גדול מדי. לא בא לי מסיבה גדולה עם הרבה בלגאן. אין לי כח לארגן המון אנשים. החלטתי לצמצם ולעשות משהו קטן ומתוק. עכשיו רק הייתי צריך לבחור כמה חברים בין כולם ולנסות להודיע את זה בדיסקרטיות שאף אחד לא יפגע…


קרא עוד

פיצוץ של תודעה – חלק 2

לתחילת המאמר: פיצוץ של תודעה- חלק 1 בשדה התעופה פגשתי את המנכ"ל שלנו, רפי. הוא היה תקוע בתור ארוך שלא זז ונראה היה שהטיסה מתעכבת. לבסוף התור השתחרר והתמקמנו במושבינו במטוס. קול נעים אך מעט מתוח הודה לנו על הסבלנות וסיפר שהעיכוב נבע מנסיון של גורמים עוינים להעלות רימוני יד למטוס. אלה היו הימים שאחרי…


קרא עוד

פיצוץ של תודעה – חלק 1

המקום: סאן פרנסיסקו, קליפורניה. השנה: 2001 אני בן: 27 היו לי כמה שעות להעביר עד הטיסה לארץ. אני אספיק להגיע אליה, לדבר קצת ולטוס. אולי זה עדיף. לפעמים כשיש לך דד ליין זה דווקא טוב. מה כבר יכול לקרות? התקשרתי קצת בחשש אבל נילם (מורה רוחנית ידועה בציבור הסניאסים, מהאסכולה של פאפאג'י ורמאנה) שמחה והזמינה…


קרא עוד

הכנה לפורים – סוד האחדות

ראש חודש אדר משמיעים על השקלים. כתוב שעם ישראל הקדימו את שקליהם לשקליו של המן הרשע. הוא רצה בעזרת השקלים לשלוט בגורלם של היהודים ולחסלם ואילו הם מקדימים את השקלים לבית המקדש. מה הקשר? ידוע מהמפרשים כי מצוות מחצית השקל – שהיא המצווה בה מדובר בפרשת שקלים – מצביעה על כך שכל אחד הוא חלקי,…


קרא עוד

אני, ג'יוואן טראנה: רחוב צייטלין, תל אביב- חלק 3

לתחילת המאמר: אני, ג'יוואן טראנה: רחוב צייטלין, תל אביב- חלק1                          אני, ג'יוואן טראנה: רחוב צייטלין, תל אביב- חלק 2 זהו. קפצתי למים. חצי חיוך של טיוהר. עצימת עיניים לשנייה או שתיים וקיבלתי שם. ג'יוואן טראנה. אופס. מה זה? שני חלקים. ג'יוואן נשמע דווקא טוב. יש לו ארומה צרפתית כזאת. כמו הכלאה בין סיגריה לאפטרשייב…


קרא עוד

אני, ג'יוואן טראנה: רחוב צייטלין, תל אביב- חלק 2

לתחילת המאמר: אני, ג'יוואן טראנה: רחוב צייטלין, תל אביב- חלק 1 כשמסתורין פוגש אלגנטיות 1998. אני בן 25. סטסנג עם טיוהר במרתף בניין ברחוב צייטלין בתל אביב. עבדנו קשה כדי להפוך את המקום הזה לנעים ומדיטטיבי, אבל העובדות נותרו בעינן: מדובר היה במקלט טחוב, מחניק וחסר חן בלב תל אביב. דווקא דיירי הבניין נראו די…


קרא עוד

אני, ג'יוואן טראנה: רחוב צייטלין, תל אביב- חלק 1

1998. רן ובר, יניב ופרם מלינדה מתכנסים במרתף בניין תל אביבי כדי לקבל מטיוהר שם חדש. התאורה: אפלולית. האווירה: מסתורית. האוויר: טחוב ומחניק. עידן הסניאסים – פרק שלישי בסדרה.אחת הבעיות האופייניות לתקופה שבמהלכה החברים שלך מתחילים להסתובב עם שמות סניאסים, היא שאתה מפסיק לקשר בין הודעות טלפוניות לבין אנשים שאתה מכיר. אם, למשל, אתה מוצא…


קרא עוד

ילדי הירח:תחנה ראשונה גואה- חלק 2

לתחילת הכתבה: ילדי הירח:תחנה ראשונה גואה-חלק 1 זה נותן לך פרופורציות על החיים. אבל באותו הזמן הייתי אטום מידי. הכל חלף לידי כמו נוף מתוך רכבת נוסעת. אפילו ישבתי ליד הגופה בזמן שהיא נשרפה. ככה הוא רצה הם אמרו. ההורים שלו בסקוטלנד לא התפלאו. הוא תמיד היה הרפתקן. המשטרה ההודית החליטה שהוא נפל מהצוק כשניסה…


קרא עוד

צריך להיות מואר: תחנה שנייה, סיני – חלק 2

לתחילת המאמר:  צריך להיות מואר: תחנה שנייה, סיני – חלק 1 הימים מזדחלים בקצב סיני, דממה עמוקה מקיפה את החוף והחושות הפזורות בו. אנשים יפים ושזופים הולכים לאט ביניהן, לבושים לבן, יחפים. באחד הערבים הגיע אורח לא צפוי מבחוץ. קראו לו ארז והיתה בו איכות אחרת מהחבורה שלנו, כמו ירושלמי או משהו כזה. אחרי הסטסנג נשארנו…


קרא עוד