לראות טוב או זינוק בעליה : החבר'ה הטובים

רן ובר | 23/1/2011 8:42 | פורסם במעריב NRG ניו אייג' רפי התנשף בעליה. מונדרייקר שיכוך מלא או לא שיכוך מלא – הבנאדם לא רכב על אופניים כבר איזה עשר שנים. הוא היה לבוש, כהרגלו, במיטב הביגוד האופנתי המתאים לתחום שאליו הוא נכנס – והפעם אופניים. מכנסי רכיבה מרופדים, חולצה מנדפת זיעה של נייקי ומשקפי…


קרא עוד

סוף השביל: מה עושים עם אופניים כשהדרך מסתבכת – חלק ג'

לתחילת הכתבה: סוף השביל: מה עושים עם אופניים כשהדרך מסתבכת – חלק א' לפעמים צריך להגיע לקצה. זאת אומרת, כל עוד לא הגעת אליו אתה עוד יכול להאמין שאתה שולט במצב. שאתה יודע מה לעשות. ואז, כשאתה מגיע לקצה – לקצה ההבנה שלך, לקצה הידיעה או לקצה היכולת, אתה מרפה. אתה מחזיר את המושכות. ואז,…


קרא עוד

סוף השביל: מה עושים עם אופניים כשהדרך מסתבכת – חלק ב'

לתחילת הכתבה :סוף השביל: מה עושים עם אופניים כשהדרך מסתבכת – חלק א' משהו קרה. הדרך נהייתה יותר ויותר הררית, וכבר לא ראיתי אף רוכב. סימן רע. בשוליה חבורה של מפחידים עושה פיקניק. נחמד. מבטים מוזרים. אני מגביר מהירות וחולף ביניהם. אף אחד לא הפיל אותי עם מקל מהאופניים, אז בינתיים הכול בסדר. אבל משהו…


קרא עוד

סוף השביל: מה עושים עם אופניים כשהדרך מסתבכת – חלק א'

משחק פינג-פונג באוברדרייב. ככה הרגיש המח שלי. מחשבות ניתרו מצד אל צד במהירות הבזק, לופים אינסופיים של שאלות שממחזרות את עצמן. תקשיב, ניסיתי להרגיע את עצמי, זה הולך להיגמר. אין כזה דבר באמת "הר אין סופי" – זה ביטוי, לא מציאות אובייקטיבית. מתישהו אתה תגיע חזרה הביתה. וזה יהיה לפני כניסת השבת. בעזרת השם. זה…


קרא עוד

אחים לנשק – חלק ב'

לתחילת הכתבה :  אחים לנשק – חלק א' ניסיתי לחשוב אחר כך מה ההבדל. למה בחנות הרגשתי זלזול ודחייה ובשטח הרגשתי אחווה וקירבה. המסקנה שלי היתה שבחנות או ברחוב אנחנו מזדהים יותר עם הפוזה של הקבוצה שלנו. אנחנו כך ו"הם" שונים. ולכן ההפרדה גדולה אבל בשטח, כמו בשדה הקרב להבדיל, כל ההבדלים האלה מתגמדים. אנחנו…


קרא עוד

אחים לנשק – חלק א'

לא אשכח את היום הנורא הזה שהבנתי שזהו זה – אתה כבר לא מגניב. גם לא מאגניב. אפילו לא מעניין או מיוחד. אתה סתם דוס. מחוק בחברה התלאביבית הקליקית והמגניבה. כבר לא תהיה הצעיר הניצחי, בן דודו של פיטר פן. תשכח את ימי השיער הארוך הגולש, המבט הנוגה מלא האהבה ומשפריץ הרוחניות המלווה במאלה (מחרוזת)…


קרא עוד

הבור והאור: מה עושים לך אופניים בלי בלמי זעזועים – חלק 3

מאיפה בכלל קיבלנו את בלמי הזעזועים המשומנים והיעילים להחריד על הלב שלנו? למה אנחנו לא מוכנים להרגיש כלום? מה קרה? כשהלב אטום לא מרגישים כלום. לא טוב ולא רע. פשוט משהו רדוד ושטחי, שמצליח לחדור דרך הבולמים. שמעתי פעם שמי שלא מוכן להרגיש כאב, לא יוכל לחוות אהבה טהורה, ושמי שלא מוכן להקשיב לפחד ולקבל…


קרא עוד

הבור והאור: מה עושים לך אופניים בלי בלמי זעזועים – חלק 2

לתחילת הכתבה: הבור והאור: מה עושים לך אופניים בלי בלמי זעזועים באותו רגע היתה לי הארה: איזה כיף שאין לי אופני שיכוך מלא. בדקתי את גובה המשקה האיזוטוני בבקבוק השתייה שלי, וגיליתי שכנראה עדיין לא התייבשתי. עדיין לא התרופף הבורג מרוב חום – אז מה פתאום כיף שאין לי שיכוך מלא? מה זה, דיסוננס קוגניטיבי?…


קרא עוד

רוכב בעקבות הרצון: מסלול נננחמני-מדברי – חלק 2

המשך של : רוכב בעקבות הרצון: מסלול נננחמני-מדברי – חלק 1 השמים במדבר היו זרועי כוכבים. זה יישוב כל כך קטן – אולי 35 משפחות, ואין ישובים קרובים – אז הכוכבים מאוד ברורים בלילה. היה קצת קר, אבל באתי מוכן מראש עם ציוד תרמי משובח. כל כך כיף שיש לך את הזמן לעצמך, פשוט לחקור…


קרא עוד

רוכב בעקבות הרצון: מסלול נננחמני-מדברי

רבי נחמן דיבר המון על הבעירה של הרצון. הוא אמר שהכול הולך אחרי הרצון, והסביר שהוא הנקודה הפנימית והמהותית. רן ובר לוקח אופניים והולך לחפש את הרצון בשבילי המדבר רן ובר | 26/4/2010 12:24 מי בכלל צריך אופניים במדבר?! ניסיתי לשכנע את עצמי. הילד הפנימי הסתכל עליי בבוז ושילב את ידיו בכעס. עזוב, ניסיתי לפייס…


קרא עוד

הבור והאור: מה עושים לך אופניים בלי בלמי זעזועים

רן ובר מדווש בכרמים. השמיים כחולים אבל לאופניים אין בלמי זעזועים והבורות עמוקים, האבנים גדולות, הפחדים גואים ומי המציא את הספורט הזה של אופני הרים? ואז הופיע רבי נחמן רן ובר | 14/4/2010 12:22 איך הגעתי לכרמים האלה? הכביש היה כל כך נוח. מאיפה בא הרעיון לרדת לשטח? מרחוק כל הירוק הזה נראה טוב, ניסיתי…


קרא עוד