רוחניקים הם אנשים דתיים??

פורסם במעריב ניו-אייג' 9/12/2010 נסעתי בכביש המתפתל אל היישוב בו אני גר, עוזב מאחוריי את מודיעין ואת שאר הערים העמוסות לעייפה, ונזכרתי בשיחה שהיתה לי פעם עם אחד החברים ה"רוחניקים" שלי. הוא שאל אותי איך אני מסתדר ביישוב בו אני גר. הסיבה ששאל היתה כי היישוב נראה לו "רגיל ומשעמם" יחסית לקהילות שבהן גרתי בגלגול…


קרא עוד

הנסיעה לרבי נחמן – חלק א'

חזרתי בתשובה. התחתנתי. האמת שזה קרה ביחד, אבל זה כבר סיפור אחר. העמקתי בלימודי היהדות, התחברתי לחסידות, פנימיות, גמרא, גמעתי הכל בשקיקה. נכנסתי במהירות לתוך העניינים. כתבתי ספר על תהליך התשובה, כדי לעזור לבעלי תשובה אחרים. עשו עלי כתבת שער באחד השבועונים החרדיים. נולדו לי שלושה ילדים. הפכתי לחלוץ בתחום שידורי הוידאו היהודיים באינטרנט, הקמתי…


קרא עוד

הנסיעה לרבי נחמן – חלק ב'

זה התחיל כשהאוטובוסים הגיעו לאזור של הציון הקדוש. הרגשתי טוּב באויר והטוּב הזה ליווה אותי כל אותה הנסיעה. זה היה כמו להיות כל הזמן בתוך שדה אנרגטי של מתיקות שלא תאמן. בבוקר היתה תפילת שחרית מוקדמת בהנץ החמה, בזריחה ובאמצע התפילה הלמה בי מילה בחוזקה – המילה "רחמים". אני לא יכול להסביר את זה במילים…


קרא עוד

הנסיעה לרבי נחמן – חלק ג'

זה היה ממש מביש ומוזר להודות בזה לעצמי אבל זאת היתה המציאות. בהמשך אותו מסע  הגענו למז'יבוז', מקום קבורתו של רבי ישראל בעל שם טוב – מייסד תנועת החסידות. האוירה שם היתה נינוחה הרבה יותר. אומרים בברסלב בחיבה שאומן זה הניתוח ומז'יבוז' זה חדר ההתאוששות. במז'יבוז' הבנתי הרבה דברים – אחד מהם היה שרבי נחמן…


קרא עוד

סוף השביל: מה עושים עם אופניים כשהדרך מסתבכת – חלק ג'

לתחילת הכתבה: סוף השביל: מה עושים עם אופניים כשהדרך מסתבכת – חלק א' לפעמים צריך להגיע לקצה. זאת אומרת, כל עוד לא הגעת אליו אתה עוד יכול להאמין שאתה שולט במצב. שאתה יודע מה לעשות. ואז, כשאתה מגיע לקצה – לקצה ההבנה שלך, לקצה הידיעה או לקצה היכולת, אתה מרפה. אתה מחזיר את המושכות. ואז,…


קרא עוד

סוף השביל: מה עושים עם אופניים כשהדרך מסתבכת – חלק ב'

לתחילת הכתבה :סוף השביל: מה עושים עם אופניים כשהדרך מסתבכת – חלק א' משהו קרה. הדרך נהייתה יותר ויותר הררית, וכבר לא ראיתי אף רוכב. סימן רע. בשוליה חבורה של מפחידים עושה פיקניק. נחמד. מבטים מוזרים. אני מגביר מהירות וחולף ביניהם. אף אחד לא הפיל אותי עם מקל מהאופניים, אז בינתיים הכול בסדר. אבל משהו…


קרא עוד

סוף השביל: מה עושים עם אופניים כשהדרך מסתבכת – חלק א'

משחק פינג-פונג באוברדרייב. ככה הרגיש המח שלי. מחשבות ניתרו מצד אל צד במהירות הבזק, לופים אינסופיים של שאלות שממחזרות את עצמן. תקשיב, ניסיתי להרגיע את עצמי, זה הולך להיגמר. אין כזה דבר באמת "הר אין סופי" – זה ביטוי, לא מציאות אובייקטיבית. מתישהו אתה תגיע חזרה הביתה. וזה יהיה לפני כניסת השבת. בעזרת השם. זה…


קרא עוד

אחים לנשק – חלק ב'

לתחילת הכתבה :  אחים לנשק – חלק א' ניסיתי לחשוב אחר כך מה ההבדל. למה בחנות הרגשתי זלזול ודחייה ובשטח הרגשתי אחווה וקירבה. המסקנה שלי היתה שבחנות או ברחוב אנחנו מזדהים יותר עם הפוזה של הקבוצה שלנו. אנחנו כך ו"הם" שונים. ולכן ההפרדה גדולה אבל בשטח, כמו בשדה הקרב להבדיל, כל ההבדלים האלה מתגמדים. אנחנו…


קרא עוד

אחים לנשק – חלק א'

לא אשכח את היום הנורא הזה שהבנתי שזהו זה – אתה כבר לא מגניב. גם לא מאגניב. אפילו לא מעניין או מיוחד. אתה סתם דוס. מחוק בחברה התלאביבית הקליקית והמגניבה. כבר לא תהיה הצעיר הניצחי, בן דודו של פיטר פן. תשכח את ימי השיער הארוך הגולש, המבט הנוגה מלא האהבה ומשפריץ הרוחניות המלווה במאלה (מחרוזת)…


קרא עוד

הבור והאור: מה עושים לך אופניים בלי בלמי זעזועים – חלק 3

מאיפה בכלל קיבלנו את בלמי הזעזועים המשומנים והיעילים להחריד על הלב שלנו? למה אנחנו לא מוכנים להרגיש כלום? מה קרה? כשהלב אטום לא מרגישים כלום. לא טוב ולא רע. פשוט משהו רדוד ושטחי, שמצליח לחדור דרך הבולמים. שמעתי פעם שמי שלא מוכן להרגיש כאב, לא יוכל לחוות אהבה טהורה, ושמי שלא מוכן להקשיב לפחד ולקבל…


קרא עוד

הבור והאור: מה עושים לך אופניים בלי בלמי זעזועים – חלק 2

לתחילת הכתבה: הבור והאור: מה עושים לך אופניים בלי בלמי זעזועים באותו רגע היתה לי הארה: איזה כיף שאין לי אופני שיכוך מלא. בדקתי את גובה המשקה האיזוטוני בבקבוק השתייה שלי, וגיליתי שכנראה עדיין לא התייבשתי. עדיין לא התרופף הבורג מרוב חום – אז מה פתאום כיף שאין לי שיכוך מלא? מה זה, דיסוננס קוגניטיבי?…


קרא עוד

הבור והאור: מה עושים לך אופניים בלי בלמי זעזועים – חלק 1

איך הגעתי לכרמים האלה? הכביש היה כל כך נוח. מאיפה בא הרעיון לרדת לשטח? מרחוק כל הירוק הזה נראה טוב, ניסיתי להצדיק את הצעד הפזיז. ממרחק הכביש הראשי, השבילים נראו הרבה יותר נורמליים, לא ראיתי אף אבן או בור. אבל פה, בגובה אפס, החוקים שונים. כל אבן מורגשת. כל בור – תהום רבה. ככה זה…


קרא עוד